תרי"ג מצוות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תו לא מקובל למרכאות
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{מפנה|תרי"ג|שנה העברית ה'תרי"ג (1852–1853)|ה'תרי"ג}}
[[קובץ:Ms77a-046v.jpg|250px|ממוזער|מניין המצוות בהקדמה ל[[משנה תורה לרמב"ם]]]]
[[קובץ:Solomon Alexander Hart - The Feast of the Rejoicing of the Law at the Synagogue in Leghorn, Italy - Google Art Project.jpg|ממוזער]]
'''תרי"ג מצוות''', הוא כינוי למניין כל [[מצווה|המצוות]] המוזכרות בספרי ה[[מקרא]], שעל פי [[חז"ל]] מניינם הוא 613 (וב[[גימטריה]]: תרי"ג). בספרות המקרא עצמה אין התייחסות למניין המצוות, והיא מופיעה לראשונה ב[[ספרות חז"ל]] בתלמוד, אולם גם חז"ל לא מנו את המצוות. ה[[גאונים]] הם הראשונים שעסקו במניית תרי"ג המצוות לפרטיהם, ובעקבותיהם [[הראשונים]]. מהידועים שבהם הם מניין המצוות של [[הרמב"ם]] ו[[תרי"ג מצוות במניין ספר החינוך|מניין המצוות]] של מחבר לא ידוע מתקופת הראשונים שיצא לאור בשם [[ספר החינוך]].
 
שורה 11:
אמר רב המנונא: מאי קרא (=היכן רמוז בכתוב דרשה זו)? '[[תורה]] צוה לנו משה מורשה' (דברים לג,ד). 'תורה' בגימטריא שית מאה וחד סרי הוי (=שש מאות ואחד עשר הם); 'אנכי' ו'לא יהיה לך' מפי [[אלוהים (יהדות)|הגבורה]] שמענום".|מקור=[[תלמוד בבלי]], [[מסכת מכות]] (דף כג,ב)}}
 
==היסטוריה של מניין המצוות==
הרעיון של תרי"ג מצוות מופיע לראשונה בדרשתו של ה[[אמורא]] רבי שמלאי. אין מקור למניין תרי"ג בדברי ה[[תנאים]], שקדמו להם. החל מתקופת ה[[גאונים]] קיימות בידינו רשימות של תרי"ג מצוות, חלקם בצורת מניין, אולם רובם בצורת שיר. השירים על מניין המצוות מכונים "אזהרות", ואישים מפורסמים כמו [[רס"ג]] ו[[שלמה אבן גבירול]] עסקו בכתיבת אזהרות. בעל [[הלכות גדולות]] (בה"ג) נחשב לראשון שערך רשימה כזאת. בספרות התורנית הם נקראים "מוני המצוות".
 
מוני "תרי"ג המצוות שנאמרו למשה מסיני" קבעו כללים לפיהם נספרים הציווים המופיעים במקרא במניין תרי"ג אם כמצווה אחת הכוללת כמה חלקים ופרטים, או ספירת פרטים שונים בקטגוריה מסוימת כל אחד כמצווה נפרדת, ואלו ציוויים על אף שנאמרו במקרא אינם נכללים במניין תרי"ג. בקביעת הכללים דנו בשאלות דלהלן, אך אין הסכמה אחידה מה הם 613 המצוות.
===הביקורת על מניין המצוות===
 
* פרשיות - פרטי הפרשיות. דוגמה, בגדי כהונה האם הם מצווה אחת, או מספר מצוות?
* קרבנות - האם יש למנות את סוגי הקרבנות, או את מעשי ההקרבה?
* מצוות שנאמרו לשעתן - כמו, מצוות הקשורות למשכן, או למן, האם הן נכללות במניין המצוות?
* מצוות [[דרבנן]] - האם הן במניין המצוות?
 
מבחינתם של שומרי מצוות קיימות סיבות אחדות לידיעת מניין המצוות:
# קיימים דינים מעשיים התלויים במניין המצוות. <BR>לדוגמה: עונש מלקות, למי שעבר על איסור תורה וצריך לדעת על כמה אזהרות עבר כדי לקבוע בכמה מלקות הוא חייב.
# יש בזה מצוות לימוד תורה.
# ברבדי הדרש, הרמז וה[[קבלה|סוד]], שבתורה מייחסים חשיבות ומדייקים במספרים 613; 620 (613 בתוספת 7 מצוות שתקנו חכמים) ונאמרו בהם דרשות, רמזים וסודות. דוגמאות:{{ש}}בתורת הקבלה, נאמר שהספירה הראשונה מעשר הספירות היא '''כתר''' ובגימטריה 620, רומזת למניין תרי"ג מצוות דאורייתא בצרוף [[שבע מצוות בני נח]] (620=7+613). לדעה זו שבע מצוות בני נח אינם נכללים בתרי"ג.{{ש}}במקום אחר מוסבר ששמה של ה[[גיור]]ת [[מגילת רות|'''רות''']] הוא בגימטריה 606. רמז לכך שקיימה את שבע מצוות בני נח אף לפני שהתגיירה ומשנתגיירה נוספו לה רק 606 מצוות, סה"כ תרי"ג מצוות (613=7+606). לפי דעה זו, שבע מצוות בני נח נמנות בתוך בתריתרי"ג המצוות.
 
==היסטוריהביקורת שלעל מניין המצוות==
[[אברהם אבן עזרא]] בספרו "יסוד מורא וסוד תורה" (השער השני) מתייחס לבלבול הקיים בתקופתו בעניין מניין המצוות, וכותב כך:
:"... ראיתי כמה חכמים סופרים שש מאות ושלש עשרה מצוות על דרכים רבים; יש מהם שספר [[בשר בחלב|בשול גדי]] פעם אחת, ויש שספרו בשלש מצוות, כנגד שנכתב בתורה שלש פעמים, וחכמינו דרשום (=הסבר לכפילות), ורבות ככה. ויש מי שיספור הפרטים והכללים. ויש שסופרים פעם הפרטים לבדם ופעם הכללים לבדם. ויש שסופרים מצווה אחת שבאה בשתי לשונות והטעם (=הכוונה) אחד."
שורה 30 ⟵ 41:
:"ושמא מה שהוסכם שמניין המצוות הם תרי"ג - שס"ה ורמ"ח, הוא לפי דעת ר' שמלאי, וכפי מה שפירש הוא המצוות, ואנחנו לא נסמוך עליו בפירושו בעניין [[פסק הלכה]], אבל נסמוך על סוגיית התלמוד. ומה שהזכירו בכל מקום זה המניין, הוא לפי שלא מצינו חכם אחר מנאם - תפסנו מנינו. ואף אם יחסר או יעדף המניין הוא הולך סביבו, והוא כאומרם בהרבה מקומות: הוי פורתא, ובפורתא לא דק."
 
===ספרמניין המצוות לרמבלפי הרמב===
{{ערך מורחב|ספר המצוות לרמב"ם}}
בהקדמתו ל[[ספר המצוות לרמב"ם|ספר המצוות]] מתאר הרמב"ם את נסיבות כתיבת ספר המצוות. בעבודתו על כתיבת ספרו "[[משנה תורה]]", הוא התכוון להכין רשימה של כל המצוות, ולכותבה בפתיחת הספר, כדי לוודא שהוא לא שוכח לכתוב על אף מצווה. אולם, כמו האבן עזרא, הוא היה בדעה שאין שיטתיות במניינים הקיימים בתקופתו. לדעתו ניתן למנות את המצוות, אלא שבתפיסה המקובלת בזמנו קיימות טעויות חמורות, ולכן הוא כותב שכאשר הוא התכוון להתחיל לכתוב את הרשימה של המצוות:
שורה 50 ⟵ 61:
 
===יישוב שיטת הרמב"ם===
בשלב מסוים, התהפכו היוצרות והתייחסו אל הרמב"ם כמקודש ואל הרמב"ן כמערער על מוסכמות, ונכתבה ספרות שלמה של פירושים שמטרתם ליישב את מניין הרמב"ם מהשגות הרמב"ן. הראשון שכתב ספר ליישב את הרמב"ם הוא רבי [[יצחק די ליאון]] בעל ה"מגילת אסתר". אמנם בשונה מהרמב"ן, הוא טוען שמכיוון שחילוקי הדעות של הרמב"ם והרמב"ן בספר המצוות נסובים אודות הנחות יסוד בלימוד התלמוד, הוא החליט לרדת לשורש הדברים ולראות מי צודק, ומצא שבכל המקרים הרמב"ם צדק. אחריו נכתבו ספרים נוספים ליישב את דעת הרמב"ם, כמו 'לב שמח' של הרב אברהם אלגירי, ו'קנאת סופרים' של הרב חנניה קזיס.
 
הראשון שכתב ספר ליישב את הרמב"ם הוא רבי [[יצחק די ליאון]] בעל ה"מגילת אסתר". אמנם בשונה מהרמב"ן, הוא טוען שמכיוון שחילוקי הדעות של הרמב"ם והרמב"ן בספר המצוות נסובים אודות הנחות יסוד בלימוד התלמוד, הוא החליט לרדת לשורש הדברים ולראות מי צודק, ומצא שבכל המקרים הרמב"ם צדק.
 
אחריו נכתבו ספרים נוספים ליישב את דעת הרמב"ם, כמו 'לב שמח' של הרב אברהם אלגירי, ו'קנאת סופרים' של הרב חנניה קזיס.
 
==אלו מצוות נכללות במניין תרי"ג מצוות?==
 
מוני "תרי"ג המצוות שנאמרו למשה מסיני" קבעו כללים לפיהם נספרים הציווים המופיעים במקרא במניין תרי"ג אם כמצווה אחת הכוללת כמה חלקים ופרטים, או ספירת פרטים שונים בקטגוריה מסוימת כל אחד כמצווה נפרדת, ואלו ציוויים על אף שנאמרו במקרא אינם נכללים במניין תרי"ג. בקביעת הכללים דנו בשאלות דלהלן, אך אין הסכמה אחידה מה הם 613 המצוות.
 
* פרשיות - פרטי הפרשיות. דוגמה, בגדי כהונה האם הם מצווה אחת, או מספר מצוות?
* קרבנות - האם יש למנות את סוגי הקרבנות, או את מעשי ההקרבה?
* מצוות שנאמרו לשעתן - כמו, מצוות הקשורות למשכן, או למן, האם הן נכללות במניין המצוות?
* מצוות [[דרבנן]] - האם הן במניין המצוות?
 
==סיבות לחשיבות ידיעת מניין המצוות==
מבחינתם של שומרי מצוות קיימות סיבות אחדות לידיעת מניין המצוות:
# קיימים דינים מעשיים התלויים במניין המצוות. <BR>לדוגמה: עונש מלקות, למי שעבר על איסור תורה וצריך לדעת על כמה אזהרות עבר כדי לקבוע בכמה מלקות הוא חייב.
# יש בזה מצוות לימוד תורה.
# ברבדי הדרש, הרמז וה[[קבלה|סוד]], שבתורה מייחסים חשיבות ומדייקים במספרים 613; 620 (613 בתוספת 7 מצוות שתקנו חכמים) ונאמרו בהם דרשות, רמזים וסודות. דוגמאות:{{ש}}בתורת הקבלה, נאמר שהספירה הראשונה מעשר הספירות היא '''כתר''' ובגימטריה 620, רומזת למניין תרי"ג מצוות דאורייתא בצרוף [[שבע מצוות בני נח]] (620=7+613). לדעה זו שבע מצוות בני נח אינם נכללים בתרי"ג.{{ש}}במקום אחר מוסבר ששמה של ה[[גיור]]ת [[מגילת רות|'''רות''']] הוא בגימטריה 606. רמז לכך שקיימה את שבע מצוות בני נח אף לפני שהתגיירה ומשנתגיירה נוספו לה רק 606 מצוות, סה"כ תרי"ג מצוות (613=7+606). לפי דעה זו, שבע מצוות בני נח נמנות בתוך בתרי"ג המצוות.
 
==ספרי המצוות==
{{הפניה לערך מורחב|:קטגוריה:ספרי מצוות}}
כמה ספרים נתחברו על פי מניין המצוות. ביניהם:
 
* [[ספר המצוות לרמב"ם]]
* [[ספר מצוות גדול]]
* [[ספר מצוות קטן]]
* [[ספר החינוך]]
* [[ספר חרדים]]
* [[ספר מצוות קטן]]
 
==ראו גם==