לחיצת יד – הבדלי גרסאות

[[תומאס ג'פרסון]] הפך את הטכניקה לפופולרית בזמן כהונתו כ[[נשיא ארצות הברית]], כחלופה יותר דמוקרטית ל[[קידה]] שהייתה נהוגה.{{דרוש מקור}} כיום לחיצת היד היא מנהג ידוע ומוכר ברחבי העולם, למרותאף על פי שבתרבויות רבות מנהגים אחרים, כגון קידה או [[נישוק לחיים]], מקובלים יותר.

ה[[הלכה]] היהודית אוסרת מגע של חיבה בין [[גבר]] ל[[אישה|נשים]] האסורות עליו{{הערה|{{רמב"ם|קדושה|איסורי ביאה|כא|א}}, ובהלכה ג' לגבי איסורים שאינן איסור עריות}}, שהן רוב הנשים, כאשר מגע תאוותני איסורו מהתורה. נוסף על כך הוא הדיון ההלכתי בין מפרשי השו"ע האם גם מגע שאינו נעשה כדרך חיבה, אך נעשה בכוונה תחילה, נאסר על ידי חכמים או לא. בשל חוסר המודעות להלכה זו בימינו, פוסקי הדורות האחרונים נחלקו בשאלה האם בלחיצת יד בין גבר לאישה יש איסור, גם כאשר אין חשש להרהור של תאווה, וממילא היא אסורה אף כשעיקרה מחווה של כבוד ונימוס{{הערה|1=ראהראו [[משה פיינשטיין|אגרות משה]] חלק א סימן קיג, שאסר.}}. מכל מקום לחיצת יד בין גברים לנשים אינה נהוגה בקרב יהודים [[יהדות אורתודוקסית|אורתודוקסים]], ועיקר השאלה מתייחסת למקרה בו עקב חוסר מודעות להלכה היד כבר הושטה ללחיצה, ובדחייתה יש חשש [[הלבנת פנים|עלבון]]. באופן פשוט, מרבית הפוסקים מציעים למנוע את המקרה מראש, באמצעות הסברה מנומסת או החזקת הידיים מאחורי הגב ושחייה קלה קדימה לאות כבוד, אך במקרה ולא הייתה אפשרות כזאת, ישנם פוסקים המתירים את לחיצת היד.

חוסר המודעות בציבור לבעיה הלכתית זו לעיתים מעוררת מהומה ציבורית-תקשורתית בציבוריות הישראלית, שלעיתים אף מנוצלת על ידי גורמים פוליטיים או אנטי-דתיים, אשר מודעים לבעיה ההלכתית, אך מעוניינים לנצל את חוסר המודעות הציבורית לקידום האינטרסים שלהם.