דניאל רוזן – הבדלי גרסאות

בשנת 1962, לאחר הסמכתו כאלקטרונאי, התגייס ל[[צה"ל]] ומילא שורת תפקידים ב[[חיל הקשר]]: טכנאי [[טלפרינטר]] ומנהל בית מלאכה לתחזוקת טלפרינטרים (1962–[[1965]]), קצין קשר במפקדת [[פיקוד הדרום]] ([[1969]]–[[1972]]), מפקד המפעל האלקטרוני המרכז ב[[מרכז שיקום ואחזקה]] לציוד קשר ואלקטרוניקה (1972–[[1974]]), ראש מדור תכנון ופיקוח במרכז השיקום והאחזקה (1974–[[1976]]), ראש מדור פיתוח בענף טכני במפקדת קצין קשר ואלקטרוניקה ראשי (1976–[[1977]]), ראש ענף טכני במפקדת קצין קשר ואלקטרוניקה ראשי (1977–[[1979]]) ובמקביל קצין הקשר של המשלחות למשא ומתן עם [[מצרים]], מהנדס ראשי של פרויקט תקשורת מבצעית (1979–[[1981]]), ראש מחלקת תכנון ארוך טווח במפקדת קצין קשר ואלקטרוניקה ראשי (1981–[[1984]]) וראש מחלקת מערכות קשר במפקדת קצין קשר ואלקטרוניקה ראשי (1984–[[1986]]). בסיום תפקיד זה פרש מצה"ל, בדרגת [[אלוף משנה]]. במהלך שנות עבודתו הוענקו לו [[פרס קפלן]] ([[1975]]) וציון לשבח במסגרת [[פרס ביטחון ישראל]] ([[1979]]).

 

 

לצד פעילותו המקצועית מונה רוזן לשורת ועדות ציבוריות וממשלתיות בנושאי התמחותו: מחקר ופיתוח, הנדסת והפעלת מערכות תקשורת, ניהול הנדסי, ניהול כללי וייזום עסקים. בשנים 1992–[[1996]] עמד בראשות הוועדה המרכזית לתקינת תקשוב ובראש ועדה לתקינת מוצרי ושירותי תקשורת ב[[מכון התקנים הישראלי]].