פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 3 בתים ,  לפני שנה
אין תקציר עריכה
למרות הניבים השונים התקיימה רמה גבוהה של אחידות לשונית, הודות לקשרי מסחר בין הקהילות היהודיות דוברות השפה, מילים וביטויים שונים עברו ביניהן. כן עמדו בין הקהילות קשרי תרבות ודת, וספרים שנכתבו בלדינו עות'מאנית שימשו את דוברי החכיתייה בצפון אפריקה.
 
דוברי החכיתייההחכיתיה, שחיו תקופה ארוכה במגע קרוב עם דוברי ספרדית, זנחו בהדרגה את מאפייניה הייחודיים של החכיתייה ואימצו את מאפייני הספרדית המודרנית.
 
==פונולוגיה==
==מורפולוגיה==
מערכת הכינויים דומה לזו של ה[[קסטליאנית]] במספר הבדלים. לא קיים [[כינוי גוף|כינוי הגוף]] "usted" שהתפתח בספרדית מאוחר יותר, ולשם הבעת כבוד משתמשים הדוברים ב-"sinyor". כמו כן, נשתמרו בשפה [[כינוי רומז|הכינוי הרומז]] האיברי הארכאי "dito" ואילו הכינויים הרומזים ה"רחוקים" "eso/a", "aquel/la" נעלמו מן השפה.
מערכת ה[[פועל (בלשנות)|פועל]] בלאדינו עברה מספר [[יישור מערכת|יישורי מערכת]] ביחס לקסטליאנית, כך למשל בפעלים עם [[דיפתונג]]ים ניתן לראות דיפתונג בכל נטיית הגוף (למשל: puedo - pueder), או היעדרו בכל נטיית הגוף kero - keresh. נטיית ה[[אימפרפקטום (בלשנות)|אימפרפקט]] מסומנן על ידי הסופית "va-" בכל שלוש קבוצות הפועל (ר' מערכת הפועל הספרדית. יש נטייה להשתמש בצורות פועל שאינן מורכבות (פרפקט) בזמני העבר ואילו בצורות מורכבות בעתיד ("ir a infinitivo"). בצורת האימפרפקט הסובג'ונקטיבהסוביונקטיב, הצורן בשימוש הוא "ase-" (על נטיותו) בלבד.
 
השפה אף ספגה [[צורן|צורנים]] משפות שונות, למשל מוספית 'בעל המקצוע' "ג'י" מטורקית. כאשר צורן ממוצא איברי מקביל היה בנמצא קיבל הצורן הטורקי משמעות שלילית בדרך כלל, כך לדוגמה הלקסמה העברית "צדקה" מקבלת [[מוספית]] איברית "sedakero" או אחת טורקית "sedakaji" והמשמעות היא נדבן וקבצן בהתאמה. צורן ההקטנה (דימינוטיב) בלאדינו הוא לרוב "iko-", צורן המוכר לדוברי העברית מהשמות מושיקו ומהסדרה [[קופיקו]].
משתמש אלמוני