אנדריי גרומיקו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קטגוריה "אישים שחיו במאה ה-20" (תג) (דיון)
מ הוספת קישור לחוצפה
שורה 13:
לאחר תקופת כהונה קצרה כשגריר ברית המועצות ב[[בריטניה]] בין השנים [[1952]]-[[1953]], מונה גרומיקו לתפקיד שר החוץ של ברית המועצות, תפקיד שמילא ברצף במשך 28 שנים. בתקופת כהונתו הארוכה הוא ייצג בנאמנות רבה שרשרת ארוכה של מנהיגי ברית המועצות החל ב[[סטלין]] עבור דרך [[ניקיטה חרושצ'וב|חרושצ'וב]] ו[[ליאוניד ברז'נייב|ברז'נייב]] וכלה ב[[מיכאיל גורבצ'וב|גורבצ'וב]], אשר ראו בנאמנותו תכונה נעלה.
 
גרומיקו מילא תפקיד חשוב מאוד ב[[משבר הטילים בקובה]] בשנת [[1962]]. בשיאו של המשבר נקרא לפגישה עם [[נשיא ארצות הברית|הנשיא]] [[ג'ון קנדי]] והכחיש מכל וכל את העובדה, כי ברית המועצות פרסה [[טיל]]ים ב[[קובה]]. [[רוברט קנדי]] שכתב על משבר הטילים תיאר את התנהגותו של גרומיקו בפגישה עם הנשיא ג'ון קנדי – כחוצפהכ[[חוצפה]]. כמו כן, הוא היה פעיל בשיחות על הסכמי [[סאל"ט]] לצמצום נשק. בשנת [[1982]] זכה על פועלו ב[[פרס לנין]].
 
בחודש [[יולי]] [[1985]], לאחר תקופת כהונה בת 28 שנים כשר חוץ, החליט מזכ"ל [[המפלגה הקומוניסטית הסובייטית|המפלגה הקומוניסטית]] [[מיכאיל גורבצ'וב]], כי גרומיקו ימונה ליושב ראש [[הסובייט העליון]], בניגוד לנוהג הבלתי רשמי שלפיו מזכ"ל המפלגה הקומוניסטית משמש בשני התפקידים. לאחר שלוש שנים בתפקיד יושב ראש נשיאות הסובייט העליון, דהיינו נשיא המדינה, גרומיקו פרש, משום שלדבריו - חש כי זמנו חלף והוא איננו בעניינים עוד.