משפט חוזר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 32:
בעקבות התיקון לחוק, הוקמה בסניגוריה הציבורית הארצית מחלקת משפטים חוזרים, שתפקידה לבדוק פניות של נידונים לייצוג בבקשות למשפט חוזר. על מנת לייצג נידון בבקשה למשפט חוזר, בודקת הסניגוריה הציבורית אם מתקיימת עילה למשפט חוזר לפי סעיף 31 לחוק בתי המשפט.{{הערה|1=[http://index.justice.gov.il/Units/SanegoriaZiborit/Odot/Pages/MishpatimChozrim.aspx לבקשות בולטות למשפט חוזר אשר הוגשו על ידי מחלקת משפטים חוזרים מאז הקמתה - אתר הסניגוריה הציבורית]}} את המחלקה הקימה וניהלה מאז שנת 2003 עו"ד אפרת פינק מהסניגוריה הציבורית הארצית. מאז מינויה של עו"ד אפרת פינק לשיפוט, בשנת 2013, מנהלת את המחלקה עו"ד קרן אבלין-הרץ.
 
במאמר שכתבו עו"ד אפרת פינק ועו"ד רתם רוזנברג מתוארים החסמים המוסדיים הקיימים במערכת המשפט בישראל, המגבילים את האפשרות להגיש בקשות למשפט חוזר ומצמצמים את אפשרותו של בית המשפט העליון להורות על משפטים חוזרים לרבות: היעדר סמכויות נאותות לגוף מוסדי ייעודי לבדיקת טענות בדבר הרשעות שווא; אי-שמירה נאותה והשמדה של חומר ומוצגים לאחר תום המשפט; הגבלה של זכות העיון בחומר ושל האפשרות לבדוק מוצגים לאחר תום המשפט; והגבלת האפשרות לקבל מידע מעדים לאחר תום המשפט.{{הערה|{{מעשי משפט|אפרת פינק ורתם רוזנברג-רובינס|על הבעיות המוסדיות המונעות תיקון של הרשעות שווא בישראל|E/EfratPink|ה 193 (2013)]}}}}
 
לעומת זאת, ב[[ארצות הברית]], מאז שנת 1989 ועד היום בוטלו לאחר תום המשפט כמעט 900 הרשעות, תוך שהנידונים זוכו מהעבירות זיכוי מלא.{{הערה|1={{קישור כללי |כתובת= http://globalwrong.files.wordpress.com/2012/05/exonerations_us_1989_2012_full_report.pdf|כותרת= Exonerations in the United States, 1989 – 2012|תאריך_וידוא= 05-12-2013|שפה= אנגלית}}}} כ-300 מההרשעות בוטלו במסגרת ה-[[Innocence Project]],{{הערה|1=לאתר פרויקט החפות האמריקאי http://www.innocenceproject.org}} לאחר שבדיקות [[דנ"א]] הוכיחו את חפות הנידונים.