היינריך השביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה – הבדלי גרסאות

ב[[אירופה]] של אותם הימים היו שני מחנות פוליטיים: מחנה האפיפיורות ומחנה [[האימפריה הרומית הקדושה]] שבראשו עמד ה[[קיסר האימפריה הרומית הקדושה|קיסר]]. לאחר מותו של קיסר הייתה בוחרת מועצה מיוחדת של שבעה נסיכים מהאימפריה (חלקם אנשי כנסייה וחלקם חילונים) מועמד חדש לתואר. על הנבחר היה לעבור מספר שלבים על מנת לקבל את תואר 'הקיסר'. ראשית היה עליו לעבור הכתרה בכתר עשוי כסף בעיר אאכן, וכך היה זוכה לתואר 'מלך הגרמנים' אשר לימים הפך לתואר '[[מלך הרומאים]]'. לאחר מכן היה עליו לצאת למסע לאיטליה ולעבור בה שני טקסים, האחד בצפון איטליה אשר מזכה אותו בתואר 'מלך איטליה', והשני ברומא, טקס בו הוא מוכתר על ידי האפיפיור בבזיליקתב[[בזיליקת פטרוס הקדוש]] בוותיקן וזוכה לתואר 'קיסר הרומאים'. הקיסר הרומי האחרון שהוכתר רשמית היה [[פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|פרידריך השני]], שהוכתר ב-[[1220]], ומאז ועד לימיו של היינריך, ויתרו המועמדים שנבחרו על המסע לאיטליה והסתפקו בנשיאת התואר 'מלך הרומאים'.{{הערה|יעקובוביץ' עפרון, ליאון. עולמו של דנטה. בן שמן: מודן, 2014. ע' 78-79.}} מלך הרומאים לפניו של היינריך, היה אלברט מהבסבורג, ששלט מ-[[1298]] עד ל-[[1308]], השנה בה נרצח. וועדת הנסיכים שאחראית על בחירת מועמד חדש חיפשו מחליף וכאמור, בעזרת נתינת חסות מאחיו של היינריך, בלדווין, נבחר היינריך ב-1308 להיות מלך הגרמנים (מלך הרומאים).{{הערה|שמאל=כן|Ray, Michael. Germany. New York: Britannica education publishing, 2014, pg. 150.}}