לואי אנטואן דה סן-ז'וסט – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ החלפת ]]... ==> ]] בקטגוריות (תג) (דיון)
מ הוספת קישור להוועד לשלום הציבור
שורה 22:
סן-ז'וסט ניסה להגן על הצעתו בדיונים שהתקיימו בוועידה, אך כמו כל המציעים האחרים, לא הצליח לגייס תמיכה מאחוריה. אולם, המעורבות של סן-ז'וסט בדיונים הפכה אותו לדובר בולט בענייני החוקה, ובעקבות כך הוא נבחר ב-[[30 במאי]] להיות אחד מחמישה נציגים שתפקידם יהיה לנסח טיוטת חוקה חדשה ואשר, מתוקף תפקידם, הפכו גם לחברים בוועד לשלום הציבור. מינוי זה קירב את סן-ז'וסט למרכז הכוח הפוליטי בצרפת.
 
ברקע למינוי הועידה בת חמישה החברים היו היריבות בין ה[[מונטניארדים]] ל[[ז'ירונדינים]], עלייתם של חוגים קיצוניים כגון ה[[אברטיסטים]], [[הקואליציה האנטי-צרפתית הראשונה|החזית מול מעצמות אירופה המלוכניות]], והמתיחות הפוליטית בתוך צרפת עצמה. אי שקט זה הגיע לנקודת רתיחה עם ההתקוממות של ה-[[31 במאי]] 1793 והמרי שהחל בעקבותיה בחלקים שונים של צרפת. מאז אוגוסט 1792 [[הקומונה של פריז (המהפכה הצרפתית)|הקומונה של פריז]] הייתה מרכז הכובד של הכוחות הרדיקליים יותר בזירה הפוליטית הצרפתית, ובכללם המונטניארדים. כשהאירועים החלו לצאת מכלל שליטה לקראת סוף מאי 1793, הקומונה שאפה להשיג שליטה מחודשת. ב-[[26 במאי]] רובספייר ו[[ז'אן פול מארה|מארה]], הצטרפו לקריאות להתקוממות מול הועידה הלאומית ולמעצרם של הז'ירונדינים. בין ה-31 במאי וה-[[2 ביוני]] הקומונה השתלטה על הועידה הלאומית באמצעות כוחו של המשמר הלאומי והכריחה את חבריה להצביע על מעצרם של 29 צירים ז'ירונדינים. לאחר אירועים אלה הז'ירונדינים למעשה הובסו והמונטניארדים קיבלו את השליטה על הועידה הלאומית ועל [[הוועד לשלום הציבור]].
 
באווירה זו חברי הוועדה של חמשת הנציגים נדרשו לפעול במהירות ולספק חוקה שתייצב את השלטון ותקנה לו [[לגיטימציה]]. בתוך מספר ימים, החמישה הציעו טיוטת חוקה חדשה שנסמכה בחלקה על הצעתו של סן-ז'וסט. הטיוטה אושרה על ידי הוועד לשלום הציבור כולו, וב-[[10 ביוני]] ההצעה הוצגה לאישור הועידה הלאומית. ב-[[26 ביוני]] הועידה הלאומית הצביעה להעברת הטיוטה לאישור ב[[משאל עם]] שלאחריו, אם תתקבל החוקה החדשה, הועידה הלאומית תתפזר. ההצעה אושרה במשאל העם ברוב של 1,801,918 מצביעים בעד מול 11,610 מצביעים נגד.{{הערה|שם=Hampson114|Norman Hampson, '''Saint-Just''', Cambridge, MA: Basil Blackwell, 1991, pp. 114.}} החוקה החדשה אומצה רשמית ב-[[10 באוגוסט]], אך יום לאחר מכן רובספייר הודיע שהמצב הביטחוני אינו מאפשר את קיומן של הבחירות הכלליות הנדרשות על פי החוקה והשעה אותה למעשה.