יוהנס פריסנר – הבדלי גרסאות

עם פרוץ המלחמה היה פריסנר ראש אגף החינוך של ה[[וורמאכט]], וב-[[1 באוגוסט]] [[1940]] הועלה לדרגת גנרל מיור. ב-[[1 במאי]] [[1942]] מונה פריסנר למפקד [[הדיוויזיה ה-102 (ורמאכט)|הדיוויזיה ה-102]], שהייתה חלק מ[[הקורפוס ה-23 (ורמאכט)|הקורפוס ה-23]] במסגרת [[הארמייה התשיעית (ורמאכט)|הארמייה התשיעית]], וב-[[1 באוקטובר]] [[1942]] הועלה לדרגת גנרל לוטננט. ב-[[19 בינואר]] [[1943]] מונה פריסנר למפקד [[הקורפוס ה-23 (ורמאכט)|הקורפוס ה-23]] שהיה חלק מ[[הארמייה התשיעית (ורמאכט)|הארמייה התשיעית]] במסגרת [[קבוצת ארמיות מרכז]], וב-[[1 באפריל]] הועלה לדרגת [[גנרל חיל הרגלים (גרמניה)|גנרל חיל הרגלים]]. פריסנר לחם עם הקורפוס שבפיקודו באזור אורל, ועל כך קיבל ב-[[9 ביוני]] [[1943]] את [[הצלב הגרמני]] בזהב. לאחר מכן לחם עמו ב[[קרב קורסק]], ועל כך קיבל את [[צלב האבירים של צלב הברזל]]. בדצמבר [[1943]] מונה למפקד [[הארמייה הרביעית (ורמאכט)|הארמייה הרביעית]], ופיקד עליה עד ינואר [[1944]]. ב-[[4 בפברואר]] [[1944]] מונה פריסנר למפקד "פלגת הארמייה פריסנר", שהפכה ב-[[23 בפברואר]] ל"פלגת הארמייה נרווה", והחזיקה את הקו בתפר בין [[הארמייה ה-16 (ורמאכט)|הארמייה ה-16]] ל[[הארמייה ה-18 (ורמאכט)|ארמייה ה-18]] כחלק מ[[קבוצת ארמיות צפון]]. על פעולותיו בקרבות קיבל פריסנר ב-[[9 באפריל]] [[1944]] תוספת עלי אלון לעיטור [[צלב האבירים של צלב הברזל]]. ב-[[1 ביולי]] [[1944]] הועלה פריסנר לדרגת גנרל אוברסט, וב-[[4 ביולי]] מונה למפקד [[קבוצת ארמיות צפון]] במקום גנרל [[גאורג לינדמן]], אך ב-[[23 ביולי]] הועבר לפקד על [[קבוצת ארמיות דרום אוקראינה]]. פריסנר פיקד על קבוצת הארמיות ב[[מבצע יאשי-קישינב]] שבו כותרה [[הארמייה השישית (ורמאכט)|הארמייה השישית]], ובעקבותיה השתלט הצבא הסובייטי במהירות על [[רומניה]] ו[[בולגריה]], וברומניה התחוללה הפיכה, שהביאה להדחתו של [[יון אנטונסקו|אנטונסקו]], ולמעבר של רומניה ממחנה הציר למחנה [[בעלות הברית]]. ב-[[23 בספטמבר]] שונה שמה של קבוצת הארמיות ל[[קבוצת ארמיות דרום]], אולם הכוחות הסוביטיים המשיכו בהתקדמות מהירה דרך [[בולגריה]], נכנסו לצפון [[יוגוסלביה]], חברו עם צבא הפרטיזנים של [[טיטו]], וב-[[20 באוקטובר]] שחררו את [[בלגרד]]. באוקטובר חדרו הכוחות הסוביטיים ל[[הונגריה]] המזרחית, ורק אז נבלמה התקדמותם, לאחר שנתקלו בהתנגדות עזה של כוחות הונגריים וגרמניים מתוגברים. ב-[[22 בדצמבר]] [[1944]] הודח פריסנר מתפקידו, עקב כשלונו בבלימת הסובייטים.