אדמונד אלנבי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לבית הלורדים
שורה 75:
אלנבי קיבל דרגת פילדמרשל ב-[[1919]], וב-[[6 באוגוסט]] של אותה שנה קיבל את [[תוארי אצולה|תואר האצולה]] "ה[[ויקונט]] הראשון אלנבי ממגידו". הוא נותר במזרח התיכון ומונה לנציב העליון של [[מצרים]] ו[[סודאן]] עד [[1925]]. את כהונתו שם פתח בדיכוי [[מהומות 1919 במצרים|מהומות 1919]]: התקוממות לאומנית כנגד הבריטים, אך פעל לקידום מה שנקרא '[[מודוס ויוונדי]]' וזאת כתוצאה מהכרזתה החד־צדדית של בריטניה על מתן עצמאות למצרים בפברואר 1922. לקראת סוף כהונתו במצרים עמד בפני משבר חמור ביחסים עם מצרים בשל רצח סר [[לי סטאק]] הבריטי המפקד הראשי של הצבא המצרי והמושל הכללי של סודאן האנגלו־מצרי (בנובמבר 1924). אלנבי ניסה לפתור את המשבר בתגובה חריפה, כאשר הגיש למצרים [[אולטימטום]] חריף ומשפיל. הוא הועבר מתפקידו עוד קודם שהמשבר נפתר.
 
עם חזרתו לאי הבריטי התמנה לחבר בביתב[[בית הלורדים]] הבריטי. מ־1925 ועד מותו עסק אלנבי בדיג, מסעות ומחקר של ציפורים. אלנבי הפגין יחס של השתמטות מהמחויבות הבריטית כלפי היהודים והציונות. למרות זאת השתתף בטקס הנחת [[אבן הפינה]] ל[[האוניברסיטה העברית|אוניברסיטה העברית]] ב[[הר הצופים]]. על שמו נקראו בירושלים [[מחנה אלנבי]] ו[[כיכר אלנבי]]. ב-1933 היה אורח הכבוד בטקס חנוכת [[בניין ימק"א]] בירושלים, וב־1936 בא לתל אביב כדי לקבל [[אזרחות כבוד]] של העיר.
 
אלנבי נפטר ב[[לונדון]] ב-[[14 במאי]] [[1936]] בגיל 75.