אמין אל-חוסייני – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ החלפת קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-20 ==> קטגוריה:אישים במאה ה-20 (תג) (דיון) |
מ הוספת קישור לראש ממשלת בריטניה |
||
שורה 215:
עד שנת [[1941]], עסק אל-חוסייני במקביל בענייני ארץ ישראל ובענייניה של עיראק. אולם בשנה זו השתנה המצב, לאחר ש[[מדינות הציר]] זכו להישגים חשובים ביוגוסלביה, יוון וצפון אפריקה, ונדמה היה שגרמניה עתידה לכבוש את המזרח התיכון. אל-חוסייני האמין כי ניתן לאחד את עמי ערב תחת הנהגתו, וכך הפך באביב 1941 לראש חבורת הקושרים האנטי בריטית בעיראק. הוא הפגיש בביתו שבבגדאד את חברו הוותיק, ראש הממשלה לשעבר [[רשיד עאלי אל-כילאני]], עם קבוצת גנרלים אויבי נורי סעיד, שהכירו באל-חוסייני כבמנהיגם.{{הערה|שם=המאבק על ארץ ישראל 203–206}} מזכירו האישי של אל-חוסייני, כמאל חדאד, שימש איש קשר בין מעצמות הציר לבין הקבוצה, ששלושה מקציניה שירתו עם אל-חוסייני במלחמת העולם הראשונה.
אל-חוסייני השתתף בארגון [[מרד רשיד עאלי אל-כילאני]] נגד הבריטים, יחד עם מנהיגים פלסטינים גולים נוספים.{{הערה|יעקב שמעוני, '''ערבי ארץ-ישראל''', פרק 14: התנועה הערבית הלאומית בארץ ישראל, עמ' 315, הערה 31: בשעת מרד רשיד עאלי היו בעיראק כ-300 גולים פלסטינים, ובהם גם [[ג'מאל אל-חוסייני]], אמין אל-תמימי, [[עבד אל-קאדר אל-חוסייני]], [[אמיל אל-ע'ורי]], ומפקדי הכנופיות עארף עבד אל-ראזק ו[[חסן סלאמה]].}} הקושרים במרד רשיד עאלי הקימו ממשלה פרו-נאצית בראשות אל-כילאני, ובכך הגיעה השפעתו של אמין אל-חוסייני לשיאה, דווקא מחוץ למולדתו: הוא הנהיג התקוממות והכתיר ראש ממשלה. ב-9 במאי הוא פרסם [[פתווה]], בה הגדיר את המרד העיראקי בבריטניה כ[[ג'יהאד]] וקרא למוסלמים לפתוח במרד נגד בריטניה, "האויב הגדול ביותר של האסלאם".{{הערה|צבי אל-פלג, '''המופתי הגדול''', חאג' אמין במלחמת העולם השנייה, עמ' 64.|שם=המופתי הגדול 64}} בפתווה נאמר כי הבריטים חיללו את [[מסגד אל-אקצא]] וכי [[ראש ממשלת בריטניה]] אמר בבית הנבחרים, כי "העולם לא יידע שלום כל עוד קיים [[הקוראן]]".{{הערה|שם=המאבק על ארץ ישראל 203–206}}
בימי ההתקוממות בעיראק נעשו הכנות בארץ ישראל לחידוש המרד, ובין הערבים הופצו כרוזים, ש[[צלב קרס]] בראשם, שקראו לברית עם הגרמנים.{{הערה|שם=המאבק על ארץ ישראל 203–206}} ב-11 במאי הודיע [[פריץ גרובה]] למשרד החוץ הגרמני, שרשיד עאלי ואמין אל-חוסייני מודים לרייך הגרמני על המענק הכספי שקיבלו, והם מבקשים מענק נוסף, כאשר אל-חוסייני זקוק לסיוע באופן דחוף, כי הוא מתכנן מבצע גדול בארץ ישראל. ב-24 במאי שוחח אל-חוסייני עם שגריר איטליה בבגדאד, לואיג'י גבריאלי, וסיפר לו שהוא דוחף את הערבים בכל מקום להתקוממות נגד הבריטים, אולם מכיוון שלדעתו המצב בעיראק הוא המפתח לפעילות העתידית, נמנע מלשלוח נשק לארץ ישראל, כדי שכל המשאבים יועמדו לטובת עיראק.{{הערה|שם=חאג' אמין וברלין 64–65}}
| |||