נסיגת צה"ל מסיני ומעזה (1956–1957) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לברית צבאית |
|||
שורה 48:
==ההחלטה על הנסיגה==
===התפתחויות בינלאומיות===
בעת שבישראל שררה אווירת הניצחון, חלו התפתחויות בינלאומיות שחרצו את גורל המערכה. ב-6 בנובמבר נערכו בחירות לנשיאות ארצות הברית והנשיא [[דווייט אייזנהאואר]] נבחר לתקופת כהונה שנייה, ברוב שהיה מבין הגדולים בתולדות ארצות הברית. אייזנהאואר לא היה עוין למדינת ישראל, אך גם לא היה מידידיה המובהקים, הוא העדיף את האינטרס האמריקאי של חיזוק מעמדה של ארצות הברית במדינות ערב ואזור [[המזרח התיכון]]. הנשיא, ויותר ממנו מזכיר המדינה שלו [[ג'ון פוסטר דאלס]], צידדו בהקמת בריתות אזוריות כדוגמת [[ברית בגדאד]] שהוקמה בשנת 1955 והייתה [[ברית צבאית]] ומדינית בין בריטניה, [[עיראק]], [[טורקיה]], [[פקיסטן]] ו[[איראן]]. היבחרו ברוב גדול והעובדה כי נבחר לתקופת כהונה אחרונה ולא יתמודד יותר על הנשיאות, הקנתה לו חופש פעולה מרבי. הנשיא לא היה שבע רצון מההתקפה המשולבת על מצרים, זו הישראלית במבצע סיני, וזו הבריטית-צרפתית במבצע מוסקיטר. הוא ראה את העובדה כי ההתקפות נערכו בתקופת מערכת הבחירות שלו, כניצול לרעה של ההזדמנות לפעול כשנשיא ארצות הברית אינו פנוי למהלכים מדיניים.
ב[[ברית המועצות]] שלט אז הצמד [[ניקיטה חרושצ'וב]], מזכיר [[המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות|המפלגה הקומוניסטית]], ולצדו ראש הממשלה [[ניקולאי בולגנין]], שניהלו מדיניות בינלאומית קשוחה ודיכאו בכוח את [[המרד ההונגרי]] שהתחולל באותה עת. הם נקטו מדיניות פרו-ערבית וחימשו את מצרים בנשק רב. ההנהגה הסובייטית ראתה פגיעה חמורה באינטרסים שלה במזרח התיכון מההתקפות על מצרים וכן מן העובדה כי במבצע סיני הושמדה ונלקחה שלל כמות כבירה של נשק סובייטי, דבר שהיה בו גם משום פגיעה ביוקרתה.
| |||