ניהול מדעי – הבדלי גרסאות

'''[[ניהול]] [[מדע|מדעי]]''' זו גישה ב[[ניהול משאבי אנוש]] המניחה כי ניתן להגיע ליעילות מרבית בארגון על ידי צמצום התכנון המערכתי שבאחריותו, ויצירת מערכת תגמול [[כסף (אמצעי תשלום)|כספית]] מדויקת, המבוססת על חלוקת המטלות השונות ופישוטן, ועל יצירת מערכת מסודרת ובעלת פיקוח צמוד ככל הניתן. הניהול המדעי שואף ליצירת כללים '''אובייקטיביים''' כלל-אנושיים, שעל פיהם ניתן לנהל כל ארגון באשר הוא ביעילות המרבית. הנחת היסוד של גישה זו היא שמניעי העובד הם כלכליםכלכליים בלבד, וחשיבתו [[רציונליזם|רציונלית]].

חוקרי הניהול המדעי העניקו חשיבות רבה ל'''חקר העבודה'''. התחום העיקרי אותו חקרו היה '''חקרי זמן ותנועה בעבודה''', כלומר- – מדידה כמותית-מדעית של יכולת הביצוע של מטלות שונות על ידי [[בן אדם]], ויישום התוצאות בקביעת כללי העבודה. כמו כן, פיתחו חוקרי הניהול המדעי תחומי מחקר חדשים במסגרת חקר העבודה, כדוגמת ניתוח עיסוקים ו[[הנדסת אנוש]].

'''[[חקר זמן]] ותנועה'''- – טיילור השתמש בכלים מכוילים ומדד את הזמן שלוקח לפעולה להתרחש על פי הפועל החרוץ, וקבע זאת כסטנדרט. כדי להגיע לרמות הביצוע הוא ערך "ניתוח עיסוקים".

'''סטנדרטיזציה'''- – קביעת תקן מחייב לכולם. יצירת מנגנון אחיד המחייב את כל העובדים והמנהלים. מי שמגיע לסטנדרט הוא בסדר, מי שמעבר מתוגמל, ומי שפחות מקבל פחות מהתקן.

'''חלוקת עבודה''' -– יצירת התמחות שאמורה להקל על מנהלים, כך שלא יאלצו להתעסק בכל התחומים בו זמנית. חלוקת העבודה משפיעה על המבנה הארגוני. החסרון- – כאשר אחד העובדים נעדר אין מי שימלא את מקומו. לכן טיילור מציע סבב עיסוקים שבו כל אחד מהעובדים יודע את כל הפעולות.

'''תיאום''' -– אנו מבחינים בין שני סוגים:

[[קטגוריה:הנדסת תעשייה|ניהול מדעי (טיילוריזם)]]