נאום השפנים והחזירים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אחידות במיקום הערות שוליים
שורה 13:
[[קובץ:Kibbutz Shfayim (1).JPG|250px|ממוזער|שמאל|על גידול שפנים בקיבוץ [[שפיים]] - בתערוכה פתוחה על תולדות שפיים, במרכז הקיבוץ]]
 
בנאום עצמו לא דיבר הרב שך ישירות על המצב הפוליטי והעדיף להתמקד במסר רוחני, אך מסר חריף ותקיף כלפי הציבור החילוני.
העיתונאי [[אבישי בן חיים]] תיאר אותו כ"טקסט הפומבי הכי פשוט ואולי לכן הכי עמוק, הכי אותנטי, והכי נוגע בשורש המחלוקת של החרדים מול הזהות היהודית החילונית האלטרנטיבית".{{הערה|{{nrg|אבישי בן חיים|הרב אליעזר שך|936/156|19 במאי 2005|11|}}}}.
 
הרב שך תקף את הסברה שהציונות והכוח הביטחוני הם שמבטיחים את עתיד העם:
שורה 34:
בקיבוצים עוררה המתקפה של הרב שך זעם. גינו אותה דמויות מחוגי שמאל, אך גם אנשי ימין כמו [[אריאל שרון]] ו[[רפאל איתן]] השמיעו דברים בזכות אנשי הקיבוץ. שמעון פרס, הנפגע העיקרי מהנאום, סירב להגיב{{הערה|{{ynet|ירון דרוקמן|נאום השפנים והחזירים נגד הקיבוצניקים|4641516|28 במרץ 2015}}}}. עיתון החרדים הליטאים, "[[יתד נאמן]]", קרא לאנשי הקיבוץ להתמודד עם טענותיו של הרב שך לגופן.
 
למרכיב הרוחני בנאומו של הרב שך הייתה השפעה מועטה. לא התפתח דיאלוג של ממש בין אנשי הקיבוצים והשמאל לבין החרדים, ושני הציבורים נותרו בריחוקם. מאידך על השפעה מסוימת של דברי הרב שך לליבות הציבור החילוני שאליו פנה, מעידה [[אנקדוטה]] שפורסמה בעיתון הליטאים "[[יתד נאמן]]" (בערב פסח תשס"ה) על [[חזרה בתשובה|חוזר בתשובה]] צעיר, שלפי הנכתב חזר בתשובה בעקבות חריפות נאום זה, וביקש לקבל מאוחר יותר ברכה מהרב שך:
 
{{ציטוט|תוכן="...לא נתנו לו להיכנס, ביקש ביקש ולא נענה. אולם לא החתן הנרגש יוותר על ברכתו של [[מרן (תואר)|מרן]], והוא שולף את הנשק האחרון שיש לו: 'אמרו למרן שאני כאן בגלל נאום השפנים והחזירים', אך יצאו הדברים מפיו ודלתות הבית נפתחו. החתן הוכנס אחר כבוד לחדרו של מרן, ובני הבית הנרגשים כיתרו אותו בכבוד מלכים. לאוזנו של מרן ראש הישיבה לחשו שהלה הגיע לאן שהגיע בגלל נאום השפנים והחזירים. למותר לציין את ההתרגשות הגדולה שאחזה בכולם. באותו מעמד, שעות ספורות לפני חופתו, סיפר החתן כי הנאום שבר אותו. הוא היה שדרן בגלי צה"ל, שמאלי מובהק שהבין היטב היטב למה התכוון מרן בדבריו. 'מי שכעס, כעס כיוון שהדברים היו נכונים כמות שהם, בלי לנסות לטייח', הוא אמר, 'אבל אני שמעתי, קיבלתי שוק, והנה אני כאן'".|מקור=}}