אנואר סאדאת – הבדלי גרסאות

סאדאת נמנה עם חבורת "הקצינים החופשיים" שהשתתפו ב[[מהפכת הקצינים החופשיים]] שהורידה מהשלטון את המלך [[פארוק הראשון|פארוק]] בשנת [[1952]] והיה איש הקשר בין קבוצת הקצינים לבין תנועת [[האחים המוסלמים]]. בשנת 1957 הפך סאדאת למזכ"ל האיחוד הלאומי - המפלגה הממלכתית היחידה במצרים. בשנים [[1959]]–[[1969]] בתפקיד שימש יו"ר האספה הלאומית. בתפקיד זה שימש גם במלחמת ששת הימים אשר תוצאותיה הקשות עבור ארצו היוו אבן דרך בתפיסתו המדינית כפי שהעיד: "הוכיתי בתדהמה מוחלטת מהתבוסה שלנו... לא חדלתי מלחיות אותה יומם וליל"{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = אנואר סאדאת|שם = סיפור חיי|מו"ל = עידנים/ידיעות אחרונות|שנת הוצאה = 1978|עמ = 142|מתרגם = אהרון אמיר}}}} ב-1969, לאחר שמילא שורת תפקידים בממשלה, הוא נבחר ל[[סגן נשיא מצרים|סגנו של הנשיא]] [[גמאל עבד אל נאצר]]. הוא שימש כנציג ראשי של מצרים בארגונים [[אסלאם|אסלאמיים]] ובוועידותיהם, וכן קישר בין מצרים למדינות האסלאם. לאחר שנאצר מת ב-[[1970]], ירש סאדאת את מקומו כנשיא, לאחר שמועמדותו אושרה ב[[משאל עם]] (משאל עם נוסף נערך בשנת [[1976]]). עלייתו לשלטון לוותה בישראל בזלזול, בעיקר בשל חוסר הכריזמה שלו ביחס לנאצר, וכן היותו בן כפר קטן חסר השכלה פורמלית מרשימה{{מקור}}.