חסידות הורניסטייפול – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
סקריפט החלפות |
|||
שורה 7:
רבי מרדכי דב ([[כ"ט בכסלו]] [[ת"ר]], [[1839]] - [[כ"ב באלול]] [[תרס"ג]]) נולד לרבי [[משולם זושא אוירבך]] מטלומשט, שהיה נינו של רבי [[זושא מאניפולי]]. אמו שטערנא פייגא רחל הייתה בתו של רבי [[יעקב ישראל מצ'רקס]] ונכדתם של רבי [[מרדכי מצ'רנוביל]] ורבי [[דובער שניאורי]] מ[[חב"ד]]. רבי מרדכי דב התייתם בצעירותו מאמו וגדל אצל סבו הרבי מצ'רקס ואף אימץ את שם משפחתו - טברסקי. נישא לרייצא, בתו של מייסד [[חסידות צאנז|שושלת צאנז]], רבי [[חיים הלברשטאם]], בעל "דברי חיים". בעת אירוסיהם היו החתן והכלה בני שלוש עשרה, והשידוך נעשה בלי שאבי הכלה ראה את החתן לפני כן.
בשנת תרכ"ג (1863), בהוראת סבו מצ'רקס, נתמנה לאדמו"ר. הוא שב להורניסטייפול ושם החל לנהל חצר חסידית גדולה. לאחר פטירת סבו, בשנת תרל"ו (1876), גדל מספר חסידיו והוא היה אחד מגדולי האדמו"רים ברוסיה. תקופת אדמו"רותו בעיר הורניסטייפול נמשכה ארבעים שנה.
נחשב תלמיד חכם מופלג והִרבה להתכתב עם גדולי התורה שבדור. ספריו: "חיבור לטהרה" - על הלכות [[מקווה|מקוואות]] ו[[נטילת ידיים]], "עמק שאלה" - [[שאלות ותשובות]] בהלכה, "עמק חכמה" - דרושים על פרשת השבוע, "תורי זהב" - על הלכות [[ריבית]]. כתב יד של ספר נוסף, "כד הזהב", שעסק בתורת ה[[קבלה]], הושמד על ידי פורעים אוקראינים ב[[סימון פטליורה|פרעות תרע"ח-תר"פ (1918-1920)]].
היו לו ארבעה בנים:
שורה 20:
==רבי בן ציון יהודה לייב טברסקי==
רבי
בשנת תרע"ד (1914) עלה לארץ ישראל, אולם כעבור זמן קצר שב לאוקראינה והתיישב ב[[קייב]]. לאחר [[המהפכה הקומוניסטית]] ברח מקייב ל[[פולין]], ובשנת תרפ"ה (1925) עבר ל[[אנטוורפן]], בה התגורר במשך אחת עשרה שנה. בשנת תרצ"ו (1936) עלה בשנית לארץ ישראל, וגם הפעם לתקופה קצרה בלבד, בת שנה אחת, שבסיומה שב לאנטוורפן. בכוונתו הייתה להסדיר את ענייניו ולשוב לארץ ישראל לצמיתות, אולם הוא התעכב באנטוורפן, וימים אחדים לפני כניסת ה[[נאצים]] לעיר הצליח להימלט ממנה. מכיוון ששערי ארץ ישראל היו נעולים, הוא הגיע ל[[ארצות הברית]] והתיישב ב[[שיקגו]], ובה שהה עד פטירתו בשנת תשי"א (1951).
שורה 34:
==רבי שלמה טברסקי==
רבי בן ציון חיים שלמה משולם זושא טברסקי ([[ה' בתמוז]] [[תרפ"ג]], 1923 - [[תשמ"ב]], [[1981]]) כיהן כרב ואדמו"ר ב[[דנוור]], [[קולורדו]]. נולד ב[[קרקוב]], [[פולין]] כבנם הבכור של רבי יעקב ישראל ודבורה לאה טברסקי. גדל במילווקי, ארצות הברית. בצעירותו קיבל שיעורים פרטיים ובהמשך למד ב[[ישיבת תורה ודעת]]. על פי הוראת אביו רכש גם השכלה אקדמית ב[[אוניברסיטת שיקגו]]. נישא ללאה הינדא לייפר, בתו של רבי יוסף לייפר, [[חסידות פיטסבורג|האדמו"ר מפיטסבורג]]. ב-1945 התמנה לרב הקהילה היהודית בדנוור. בראש השנה של שנת תשכ"א (1960) אושפז בבית החולים בשל מחלה קשה ועבר כמה ניתוחים. ביום הכיפורים של אותה שנה הוסיפו שתי הקהילות, בדנוור ובמילווקי, לו שם נוסף כסגולה להחלמה, ובגלל חוסר היכולת לתאם ביניהן נוספו שני שמות שונים. המחלה המשיכה לקנן בגופו עד לפטירתו כ-20 שנה לאחר מכן ובמשך השנים נאלץ לעבור טיפולים וניתוחים רבים. ב-1966 ביקר עם משפחתו ב[[ישראל]] במשך 9 חודשים. הרבה לעסוק בהפצת יהדות וב"קירוב" בעלי תשובה. נפטר ב[[שמחת תורה]] תשמ"ב (1981).
בנו רבי מרדכי טברסקי פתח בית מדרש ב[[פלטבוש]] בנוסח [[שירת קרליבך|קרליבך]]. כדודו, אף הוא מלחין ניגונים רבים. חתנו, הרב שלום שכנא פרידמן, מכהן כאדמו"ר מהורניסטייפול בשכונת פאג"י בירושלים ובחודש טבת שנת תשעח עבר לביתר עלית לבית מדרש חדש שנבנה על ידו.
==בארץ ישראל==
| |||