חוק המעבר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון
שורה 4:
חוק המעבר הוא ה[[חוק]] הראשון בישראל שנחקק על ידי גוף נבחר, והוא גם החוק היחיד שחוקקה האספה המכוננת, שהפכה, עם חקיקתו, ל[[הכנסת הראשונה|כנסת הראשונה]].
 
== היסטוריה ==
{{סחפ||סעיף 1|בסעיף 1 לחוק}} נקבע כי {{ציטוטון|לבית המחוקקים במדינת ישראל ייקרא "הכנסת"}}. במשפט פשוט זה, עוגן בחוק תפקידה של '''הכנסת''' כ[[הרשות המחוקקת|רשות המחוקקת]] של מדינת ישראל, והיא הוסמכה [[חקיקה|לחוקק]] חוקים.
 
שורה 10 ⟵ 11:
החוק קבע גם את ההוראות הראשונות לגבי [[ממשלת ישראל|הממשלה]]. ראשית, נקבע כי על [[הממשלה הזמנית]] להתפטר מיד לאחר בחירת הנשיא, על מנת שניתן יהיה לכונן ממשלה באופן [[דמוקרטיה|דמוקרטי]]. שנית, נקבע אחד מעקרונות היסוד של המשטר במדינת ישראל, לפיו הממשלה שואבת את כוחה מהכנסת. כינונה של הממשלה טעון את אישורה של הכנסת, והכנסת יכולה להפילה ב[[הצעת אי אמון]]. עוד עיגן החוק את עקרון ה[[אחריות מיניסטריאלית|אחריות המיניסטריאלית]] של ה[[שר|שרים]]. חוק המעבר לא עסק בסמכויות הממשלה, וקבע רק כי "לממשלה יהיו כל הסמכויות שהעניק החוק לממשלה הזמנית". כל הסעיפים הנוגעים לממשלה בחוק המעבר בוטלו עם חקיקתו של [[חוק יסוד: הממשלה]] ב-[[1968]], למעט הסעיפים הנוגעים לאחריות המיניסטריאלית.
 
נושא נוסף שמסדיר חוק המעבר הוא חובת הפרסום ב[[רשומות]] (במקום הפרסום ב[[עיתון רשמי]] שהיה נהוג בתקופת [[המנדט הבריטי]]). החוק קבע כי יש לפרסם חוקים ברשומות בתוך 10 ימים מיום קבלתם בכנסת. עם זאת, נקבעה הוראה מיוחדת לגבי חוק המעבר עצמו, ולפיו תוקפו לא יהיה מיום פרסומו ברשומות, אלא מיום קבלתו באספה המכוננת.
 
== כיום ==
התיקון האחרון לחוק עבר בשנת 1990 והשאיר בחוק המעבר רק את הסעיף הבא: "כל חוק ייחתם בידי [[יושב ראש הכנסת]], [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] והשר הממונה על ביצוע החוק".
 
סעיף זה הוא החלק המסיים את תהליך החקיקה הקיים היום וגם הוא יתייר ויבוטל כנראה עם חקיקת [[הצעת חוק יסוד: החקיקה|חוק יסוד: החקיקה]].
 
==קישורים חיצוניים==