דפנה דה מוריאה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת קטלוג כפול בין קטגוריה:אישים במאה ה-20 וקטגוריות בנות שלה (תג) (דיון)
שורה 15:
הרומן [[רבקה (ספר)|רבקה]], אשר עובד מספר פעמים למחזה ולסרט קולנוע, נחשב ליצירתה הטובה ביותר. אחת ההשפעות הבולטות על כתיבתה הייתה יצירתה של [[שרלוט ברונטה]] [[ג'יין אייר]]. עניינה במשפחת ברונטה באה אף לידי ביטוי בספרה The Infernal World of Branwell Brontë, ביוגרפיה שכתבה על [[ברנוול ברונטה|אחיהן]] של [[האחיות ברונטה]].
 
בין יצירותיה האחרות היו "שעיר לעזאזל", ו"הבית על החוף". כמה מיצירותיה עובדו לקולנוע, בהן "[[פונדק ג'מייקה (סרט)|פונדק ג'מייקה]]", "גבעת הרעב", Frenchman's Creek, My Cousin Rachel, סרטו של [[אלפרד היצ'קוק]] [[הציפורים (סרט)|הציפורים]] המבוסס על סיפור קצר, כמו גם הסרט [[המבט (סרט)|המבט]]. על הסרטים שנעשו על יסוד יצירותיה התלוננה דה מוריאה כי היא מחבבת רק את רבקה של היצ'קוק, והמבט של [[ניקולס רוג]]. בתסריט של פונדק ג'מייקה שונה לחלוטין סופו של הסיפור כדי לספק את רצונו של כוכב הסרט, [[צ'ארלס לוטון]]. דה מוריאה אף חשבה שהיה זה משגה ללהק את [[אוליביה דה הבילנד]] לתפקיד ראשי בסרט "דודנית רחל" (My Cousin Rachel). דה מוריאה אף התחרטה על בחירתה ב[[אלק גינס]] לתפקיד המוביל בסרט "שעיר לעזאזל", סרט שנטלה חלק במימונו.
 
דה מוריאה סווגה לעיתים קרובות כ"כותבת רומנים רומנטית" (מושג שתיעבה), אף שסיפוריה מסתיימים רק לעיתים נדירות ב"סוף טוב", וכתיבתה הרומנטית עומדת לעיתים בניגוד לאווירה המרושעת וצללי אירועים חריגים ומסתוריים שאותם כה אהבה. היא התמחתה בספריה ביצירת עלילות מתוחכמות ובלתי מפוענחות גם בסופו של הספר, כדי להותיר בקוראים את צלו של המסתורין, שימשיך לרדוף אותם גם לאחר שיסיימו את הספר.{{הערה|Kate Kellaway, [https://www.theguardian.com/books/2007/apr/15/fiction.features1 Daphne's unruly passion], The Guardian, April 15th, 2007}}