יהדות מרוקו – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור ללימוד תורה |
מ הוספת קישור לדוד עובדיה |
||
שורה 253:
</timeline>
</div>
במאה ה-19 מספר היהודים במרוקו הגיע לפי הערכות עד ל-100 אלף נפשות. רבי [[אבנר ישראל הצרפתי]] מפאס כתב בשנת [[1879]] את חיבורו ההיסטורי "יחס פאס", וכלל בו מפקד מפורט של האוכלוסייה היהודית עבור חמש מערי מרוקו, כולל את שמות בתי האב. על פי התחשיב שהוא ערך, על בסיס הערכה של ארבע נפשות בממוצע לבית אב, מספר התושבים היהודים היה בפאס 5,844 נפשות, ב[[מקנס]] 4,608 נפשות, ב[[תאזה]] 536 נפשות, ב[[דבדו]] 1,120 נפשות ובעיר [[צפרו]] 2,168 נפשות.{{הערה|[[דוד עובדיה]], [http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?152455&$201309101916734 פאס וחכמיה - כרך ראשון], הוצאת בית עובד, ירושלים, תשל"ט, עמ' 126-138.}} ידוע עוד שבמספר ערים בתקופה זאת היהודים היוו חלק ניכר מסך התושבים, כך למשל בצפרו ו[[מוגדור]] שיעור היהודים הגיע עד למעלה מ-40 אחוז.
בשנת 1912 לאחר [[הסכם פאס]] הפך מרבית שטחה של מרוקו למדינת חסות צרפתית וחלק קטן בצפונה, למדינת חסות ספרדית. התהליך לווה בתמורות בתחומי הכלכלה והתרבות של יהודי מרוקו ובתהליך [[עיור]] מואץ שהוביל לגידול במספרן של הקהילות העירוניות. בתקופת ה[[פרוטקטורט]] כמעט כל יהודי מרוקו נעשו עירוניים, והקהילה היהודית ב[[קזבלנקה]] גדלה לממדים של עשרות אלפי תושבים, ובמהלך [[שנות ה-40 של המאה ה-20|שנות ה-40]], כמעט מחציתם חיו מחוץ ל[[מלאח]], בשכונות החדשות של העיר. ערים נוספות שהקהילה היהודית בהן גדלה היו טנג'יר, [[רבאט]], [[מרקש]], [[מקנס]] ו[[פאס]] כאשר בכל אחת מהן היו למעלה מ-10,000 יהודים. במהלך [[המאה ה-20]] נתקבלו נתונים על גודלה של הקהילה מ[[מפקד אוכלוסין|מפקדי אוכלוסין]] שנערכו של ידי השלטון הצרפתי ובהמשך, על ידי השלטון המרוקאי.
| |||