פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 13 בתים, לפני 10 חודשים
כשמת [[סנצ'ו השלישי, מלך נווארה]] הוקמה ממלכת אראגון כישות עצמאית, בידי [[רמירו הראשון]] ([[1063]]-[[1035]]).
 
רמירו הראשון ויורשיו [[סנצ'ו הראשון מלך אראגון|סנצ'ו רמירס]] ([[1094]]-[[1063]]) ו[[פדרו הראשון, מלך אראגון|פדרו הראשון]] ([[1104]]-[[1094]]) כבשו בהדרגה שטחים מידי ה[[מוסלמים]]. בתקופתו של [[אלפונסו הראשון מלך אראגון|אלפונסו הראשון]] "הלוחם" ([[1134]]-[[1104]]) הורחבה הממלכה כמעט עד לגבולות הקהילה האוטונומית אראגון של ימינו. אחרי מותו המליכו אצילי הממלכה את אחיו, [[רמירו השני מלך אראגון|רמירו השני]] "הנזיר" ([[1169]]-[[1134]]). זה האחרון השיא את בתו ל[[רמון ברנגר הרביעי, רוזן ברצלונה]], ובכך למעשה אוחדו ממלכת אראגון ורוזנות ברצלונה לישות אחת. [[אלפונסו השני, מלך אראגון|אלפונסו השני]] ([[1196]]-[[1169]]) היה המלך הראשון של אראגון שהיה בו בזמן גם רוזן ברצלונה. הוא כבש את ה[[טאיפה (ממלכה מוסלמית)|טאיפה]] ששלטה באזור טרואל ובכך השלים את ה[[רקונקיסטה]] של אראגון; כן הוסיף לממלכתו את [[פרובנס]] ו[[לנגדוק-רוסיון|רוסיון]] שב[[צרפת]].
 
בתקופתו של [[חיימה הראשון, מלך אראגון|חיימה הראשון]] "הכובש" ([[1213]]-[[1276]]) נוספו לממלכה [[האיים הבלאריים]] והטאיפות ששלטו באזור [[ולנסיה (קהילה אוטונומית)|ולנסיה]] ו[[מורסיה (קהילה אוטונומית)|מורסיה]] של היום. אזור מורסיה נמסר לקסטיליה, ובולנסיה הוקמה ממלכת חסות שהייתה כפופה לכתר אראגון. במאות ה-13 וה-14 הממלכה הקטלנית-אראגונית המשיכה להתפשט באזור [[הים התיכון]], הן מבחינת הסחר הימי והן מבחינה פוליטית: [[פדרו השלישי, מלך אראגון|פדרו השלישי]] "הגדול" ([[1276]]-[[1285]]) צירף לממלכה את [[סיציליה]], [[חיימה השני, מלך אראגון|חיימה השני]] ([[1291]]-[[1327]]) הוסיף את [[קורסיקה]] ו[[סרדיניה]], ובתקופתו של [[פדרו הרביעי, מלך אראגון|פדרו הרביעי]] ([[1336]]-[[1387]]) נוספו לתקופה גם הדוכסויות של [[אתונה]] ונאופטרייה ב[[יוון]], אך אלה האחרונות אבדו בזמן יורשו [[חואן הראשון]].