טעות במצב דברים – הבדלי גרסאות

'''טעות במצב דברים''' - הינההיא טענת הגנה כחלק מטענות הגנה במשפט הפלילי ומשמשת כסייג מאחריות פלילית{{הערה|[[ש"ז פלר]], '''יסודות בדיני עונשין''' כרך ב' (ירושלים, תשמ"ז) פרק ד' סייגים לאחריות פלילית, 363.}}.

תיקון 39 לחוק העונשין, נכנס לתוקף בשנת 1995 וחל על פרקים א-ה בחוק החדש (מטרת התיקון הייתה לבסס את ניסיון השחרור מהמשפט האנגלי על מערכת המשפט הישראלית דרך חקיקה דאונטולוגית ולא חקיקה תועלתנית). בפרק ג': עיקרים באחריות פלילית, ס' 17 לחוק, קדם התיקון, קבע כי טעות בעובדה: "העושה מעשה או מחדל בהנחה כנה וסבירה, אך מוטעית, בדבר מצב דברים - אינו נושא עליהם באחריות גדולה מזו שהיה נושא בה אילו מצב הדברים היה לאמיתו כפי שהניח, והוא כשאין הוראה אחרת מפורשת או משתמעת". כלומר הס' הנחה שלא נטיל אחריות פלילית והיה בו ניסוח שאינו קיים בס' 34 יח רבתי וזו הדרישה שהטעות תהיה סבירה. כיום לאחר התיקון הדרישה של הסבירות לא קיימת, שכן הינההיא מיותרת. טעות במצב דברים זו טעות בעובדה.

כלל הנוהג זה מאות שנים, אשר הוזכר לראשונה בכתביו של [[האתיקה של אריסטו|אריסטו]], קובע כי אי ידיעת החוק אינה פוטרת מעונש. הכלל הנוקשה התקבל והתבסס בשיטת המשפט הישראלית בשל התפתחות המשפט הישראלי מהמשפט המקובל האנגלי. במהלך השנים נחקקו מספר הקלות, הלוא הם הסייגים אשר דרכם התבצעו מעין ״ריכוכים״ בחקיקה הישראלית. יש להבדיל בין סייג ״טעות במצב הדברים״ לבין ״טעות במצב משפטי״{{הערה|דורון משנה ושי עוצרי "הבחנה בין טעות במצב משפטי לבין טעות במצב דברים" '''[[דין ודברים (כתב עת)|דין ודברים]]''' ז, תשע״ד. }}. כאשר אדם סבור שמותר לו לגנוב בזמן שאסור (לפי ס' 383 לחוק העונשין) ידיעתו שגויה ולכן מתקיים כאן המקרה של ״[[טעות במצב משפטי]]״ ועל כן טעותו בדין לא תפטור אותו מעונש. אך במקרה בו האדם טעה בעובדה ולאחר סרטשצפה בסרט בקולנוע סבר כי הינו לוקחלקח את תיקו, אשר דומה אך אינו שלו, לא נחשיב זאת כגניבה ואותו האדם יהיה פטור מאחריות פלילית דרך ס' 34 יח רבתי.