הבדלים בין גרסאות בדף "עזניית הנגב"

נוספו 19 בתים ,  לפני שנתיים
מ
אין תקציר עריכה
(←‏הערות שוליים: הוא צודק)
מ
 
'''עָזניית הנגב''' ([[שם מדעי]]: ''Torgos tracheliotus'') היא [[עופות|עוף]] ממשפחת ה[[נציים]] בסדרת [[דורסי יום]], [[מין (טקסונומיה)|מין]] יחיד ב[[סוג (טקסונומיה)|סוג]]ו. צבעה חום כהה, צווארה וראשה קירחים וורודים, אורכה 98–112 ס״מ ומוטת כנפיה 2.50-2.80 מטר. משקלה 6.5-9 ק"ג.
 
[[עוזנייה|עזניית]] הנגב נפוצה בעיקר בערבות העשב של [[אפריקה]] ובעבר היה הנגב תחום גבולה הצפוני. העזנייה הייתה העוף הדורס הגדול ביותר שקינן ב[[ישראל]], עד שנכחדה כמקננת בארץ, פרטים מזדמנים עדיין חולפים בשמי הנגב לעיתים רחוקות. בניגוד לנשר המקראי אין עזניית הנגב מקננת במושבות ומשום שמרחב המחיה שלה הוא עצום ממדים, היה הנגב מסוגל להכיל רק זוגות מעטים, עד שגם אלה נכחדו בגלל הרעלה משנית, התחשמלות, מחסור במזון, הפרעה אנושית באזור הקינון, ציד והברחה של גוזלים.
 
לעזניית הנגב מקור גדול וחזק המסוגל לקרוע מחיות בעלות עור עבה, כדוגמת [[פיל]], [[גמל]] ו[[פרה]], את עורן החזק. עזניית הנגב אוכלת עור, בשר ועצמות. את השערות היא מקיאה בגושים הנקראים: "[[צנפה|צנפות]]".
 
קנהּ של עזניית הנגב בנוי על צמרות עצים (בעיקר [[שיטה]]) מזרדים ומענפים גדולים. הוא מרופד בעשב, שערות וענפים דקיקים. קוטרו מגיע ל-3 מ' וגובהו כ-50 ס"מ. הגוזל בוקע ב[[אביב]], לאחר 55 ימי דגירה. בשבועיים הראשונים לחייו הוא מקבל בשר מעוכל למחצה ולאחר מכן הוא מקבל אותו בחלקים שלמים. בגיל 4 חודשים הוא עוזב את הקן. גיל הרבייה הוא בדרך כלל שש שנים.
 
==בישראלך==
[[עוזנייה|עזניית]] הנגב נפוצה בעיקר בערבות העשב של [[אפריקה]] ובעבר היה הנגב תחום גבולה הצפוני. העזנייה הייתה העוף הדורס הגדול ביותר שקינן ב[[ישראל]], עד שנכחדה כמקננת בארץ,. פרטים מזדמנים עדיין חולפים בשמי הנגב לעיתים רחוקות. בניגוד לנשר המקראי אין עזניית הנגב מקננת במושבות ומשום שמרחב המחיה שלה הוא עצום ממדים, היה הנגב מסוגל להכיל רק זוגות מעטים, עד שגם אלה נכחדו בגלל הרעלה משנית, התחשמלות, מחסור במזון, הפרעה אנושית באזור הקינון, ציד והברחה של גוזלים.
 
אזכורים בתנ"ך{{הבהרה|לא מדובר על עוזניית הנגב אלא על הסוג עוזנייה}}: