הקהילה היהודית בלבוב – הבדלי גרסאות

 

ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] הייתה לבוב למרכז תרבותי יהודי. היה בה [[תיאטרון]] [[יידיש]] מפורסם. תיאטרון זה התפרסם בזכות [[תקליט]]ים שהוקלטו ב[[למברג]] והופצו בכל העולם היהודי והם מהתקליטים הקדומים ביותר מהשנים [[1906]] עד [[1911]]{{הערה|1= פרנץ וגרדה לייכליטנר (וינה, אוסטריה), [http://www.phonomuseum.at/index2.php?showID=cm_jewishsongs מאמר על תקליטים יהודיים], כולל סריקה של תוויות תקליטים (ברובם מלמברג) ואפשרות האזנה (באנגלית)}}. לבוב הייתה גם מרכז [[ציונות|ציוני]], ב[[אביב]] [[1920]] נערכה שם [[ועידה|ועידת]] [[השומר הצעיר]]. בין השנים [[1839]] ל-[[1857]] שלטו בעיר אנשי [[תנועת ההשכלה היהודית|תנועת ההשכלה]], וזאת על פי חוק משנת [[1836]] שחייב את [[רב עיר|רב העיר]] להיות בעל [[תואר אקדמי|תואר]]. בין ה[[חרדים]] למשכילים נוצרו מריבות רבות, כשהמשכילים הצליחו לשלוט בוועד הקהילה, ופעלו בקרב השלטונות נגד ה[[לבוש מסורתי|לבוש המסורתי]] ובכך להצר את רגליה של הקהילה החסידית. לאחר [[אביב העמים|מהפכת מרס]] בשנת [[1848]], החלו החרדים לטעון שהוועד אינו מייצגם ופוגע בזכויותיהם אך לא הצליחו. בשנת [[1855]] התחלף ה[[שלטון]] ב[[אזור]], והוא נענה לדרישות החרדים לוותר על תואר אקדמי ל[[רבנים]], וכך לאחר שנתיים חזרה הרבנות והקהילה לאורתודוקסים.

 

בלבוב פעל גם [[חוקר]] ה[[מדרש]]ים וה[[אגדה (יהדות)|אגדה]] [[שלמה בובר]].