נתן נטע שפירא – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 8:
נולד לרב שלמה שפירא, שבע שנים לאחר פטירת סבו, רבי [[נתן נטע שפירא מהורדנה|נתן נטע שפירא הראשון]] (בעל ה"אמרי שפר"), שהיה אב"ד ב[[הורדנה]] (נפטר ב-[[1577]]),{{הערה|{{גדולי ישראל|ד|93|ר' נתן נטע (בר' שמשון) שפירא|עמוד=1183}}}} ונקרא על שמו. ייחוסו מגיע עד ל[[רש"י]]. עבר מהורדנה ל[[קז'ימייז']] שעל יד [[קראקא]], ונשא את רוזה בתו של משה בן יעקב (כונה משה יעקלס, או בשמו הרשמי: יעקובוביץ') שהיה אחיו של [[אייזיק יעקלס]] ומנכבדי העיר ופרנסיה (נפטרה ב-[[1642]]).
בצעירותו התעניין במדעים שונים כגון, פילוסופיה, אסטרונומיה ודקדוק. ניהל את "בית הכנסת שעל הגבעה" שבקז'ימייז'.{{הערה|1=[http://maori.yerushalmi.co.il/Front/NewsNet/reports.asp?reportId=177506 מאור החסידות]}}
בשנת שע"ז [[1617]], בהיותו בן שלושים ואחת, נתקבל ל[[ראש ישיבה]] ודרשן בקהילת קרקוב במקום המקובל רבי משה מרדכי מרגליות וממנו קיבל רבי נתן הדרכה במסתרי הקבלה.
שורה 14:
את כל תפקידיו הציבוריים מילא שלא על מנת לקבל פרס, כי חותנו סיפק לו את כל צרכיו, כלשון מליצת בנו: "מיהב יהיב, משקל לא שקיל". יתר על כן הוא החזיק במוסדות הצדקה והקדיש כלי קודש ואריגים יקרי ערך לבית הכנסת בהם טס של כסף, פרוכת ומעילים ברקמת זהב ומרגליות.
נקבר ב[[בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב]], שבו קבורות גם אשתו ובתו.
על מצבתו נחרת:
שורה 27:
לתלמידיו בישיבה לימד את תורת הנגלה בדרך ה[[פלפול]] וחלוקי הדעות. כמו שמתבטא בנו: "בקופא דמחטא עייל פילא, אם משתכחת תורה הדרא בפלפולא". התלמוד ומפרשיו היו שגורים בפיו, והיה מרצה לתלמידיו גם את דברי ה[[רי"ף]] ו[[הטור]] בעל פה. אולם כשהופיע מדי שבת בשבתו לדרוש ברבים בבית מדרשו או בבית הכנסת העתיק של העיר קראקא, הסתמך גם על תורת הנסתר {{ציטוט|תוכן="בפשטים מתוקים וחדודים עמק הסודים, אותיות וטעמים ונקודים, דברים אשר לא שמעה אוזן מעולם מגידים"|מקור=ההקדמה לספר "מגלה עמוקות"}}
היה דורש על כל [[תג (גופן)|תג]] ו[[קוצו של יו"ד]], ועל צרופי מילים ומספרם היה בונה
גדול תלמידיו היה רבי [[שבתי כהן]] (ה"ש"ך"){{מקור}}. רבי [[העשיל צורף|יהושוע העשיל צורף]] ראה עצמו כממשיך דרכו הקבלתית.
==דרכיו==
חותנו העשיר בנה במיוחד בשביל חתנו מקוה טהרה ובית כנסת "על הגבעה", ובו היה רבי נתן מתייחד עם קונו, ועוסק בתורה יומם ולילה. ואמרו, שבחלונותיו לא כבה האור מעולם. מנהג צפת, שהובא לאירופה על ידי רבי גדליה בן רבי [[משה קורדובירו]], לעשות [[תיקון חצות]] ולבכות את חורבן הבית, הגיע גם לקראקא, ורבי נתן קיבל על עצמו את הנוהג הזה.
בהקדמה של בנו לספרו של אביו - "מגלה עמוקות" - אנו מוצאים: "נתן זמירות בלילה על חורבן אריאל ועיר המהוללה"
שורה 54:
* פירוש על הזוהר, שנדפס עוד בחייו (לובלין שפ"ג)
* חידושי אנשי שם - על הרי"ף
* ספר "מגלה עמוקות" על התורה
* ספר "מגלה עמוקות" שהוא רנ"ב (252) אופנים להסביר את תפילת משה רבינו "אעברה נא" בפרשת ואתחנן, הופיע בקראקא (שצ"ו).
ע"פ המסורת התכונן הרב שפירא לכתוב אלף אופנים, אך פתאום כבה האור בחלונותיו. "ויאמר ה' אליו אל תוסיף עוד לגלות, יותר מרנ"ב ר"ב ל"ך עולות. ולראש הפסגה עלה", (מתוך ההקדמה ל"מגלה עמוקות").
שורה 62:
==לקריאה נוספת==
* [[יצחק אלפסי (חוקר חסידות)|יצחק אלפסי]] - מאורות מעולם הקבלה והחסידות
* [[מרדכי בן-יחזקאל]] - ספר המעשיות : מלוקט מספרים ומפי השמועה... על מעשיות המסופרות על ידי חסידים ומקושרות לשמו
*אלעזר הכהן כצמאן - תולדות המגלה עמוקות
| |||