רב נחמן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 70:
רב נחמן נחשב בן הדור השני לאמוראי בבל, ועל חביריו נמנו ראשי הישיבות - [[רב הונא]] ראש [[ישיבת סורא]], [[רב יהודה]] ראש [[ישיבת פומבדיתא]]. אחד מהדיונים המשותפים ביניהם היא בדין [[על הניסים]]. ה[[תלמוד הבבלי]]{{הערה|1=[[מסכת שבת]] דף כ"ד, ע"א-ע"ב}} דן בסוגיה האם יש לומר את התפלה גם בתוך [[תפילת מוסף]] של [[שבת]] או של [[ראש חודש]]. מצד אחד כיוון ש[[חג החנוכה]] אינו חג שקובע תפילת מוסף (מכיוון אינו [[חג]] מן ה[[תורה]] ואין בו [[קורבן]] מיוחד) ואז אין להזכיר, או שהתקנה היא לכלל תפילות היום, וכיוון שבאותו יום ([[שבת]] או [[ראש חודש]]) מתפללים תפילת מוסף - הרי שגם בה יש לומר "על הנסים". רב הונא ורב יהודה סוברים שאין להזכיר, ואילו רב נחמן ו[[רבי יוחנן]] סוברים שיש להזכיר. לאחר משא ומתן פוסק התלמוד להלכה שיש להזכיר "על הנסים" גם ב[[תפילת מוסף]].
אודות קשריו עם [[רב יהודה]], ידוע במיוחד הסיפור שבו הוזמן רב יהודה לדין לפני רב נחמן, שהיה בצעירותו דיין ב[[נהרדעא]]. היה זה לאחר שרב יהודה [[נידוי (הלכה)|נידה]] אדם שביזה את שליח בית הדין ואת רב יהודה עצמו. על פי הכלל "[[כל הפוסל במומו פוסל]]", הוכרז אותו אדם כ[[עבד כנעני|עבד]] (בציוויו של רב יהודה), מפני שהיה רגיל להכריז כן על אנשים אחרים. הלך האיש אל בית דינו של רב נחמן בנהרדעא ותבע את רב יהודה, ושם כתבו לו כתב הזמנה לדין, בלא שימת לב לזהותו של המוזמן. רב יהודה שקיבל את כתב ההזמנה, התייעץ עם רב הונא האם עליו ללכת לדין, ונענה שבעקרון אינו מחויב ללכת לפני רב נחמן לדין, מפני שהוא גדול ממנו, אבל כיוון שהוא "חתן בית הנשיא" ומקורבו של [[ראש הגולה]] כדאי ללכת לפניו, מפני כבוד ראש הגולה. רב יהודה הלך לנהרדעא, וכשמצא את רב נחמן מקיים את מצוות בניית [[מעקה]] הוא פנה אליו בשאלה על מעשיו, ומשם התגלגלה שיחה שבה פנה רב יהודה אל רב נחמן שוב ושוב בקושיות הלכתיות על מעשיו ועל דבריו, וגם הוכיח אותו שוב ושוב על ניב הלשון הבלתי שגרתי שבפיו, שאפיין את חברת ראש הגולה, ולא אנשים פשוטים. בהמשך, שאל רב נחמן את רב יהודה לפשר בואו, וכשנענה שהוזמן לדין, תמה רב נחמן ואמר: את שיחתו של אדוני אינני מבין, וכתב הזמנה לדין שלחתי לו?! רב יהודה הוציא את כתב ההזמנה והציגו לפני רב נחמן, שהשיב בבקשה לדון במקרה ההוא לגופו, למניעת חשדות כנגד בית הדין בשל [[מראית עין]]. בדיון הציג רב יהודה את דבריו, והשיב עניינית לשאלותיו של רב נחמן, והתברר שאכן הצדק עמו.{{הערה|1=על פי {{בבלי|קידושין|ע|א}}-ב.}}
רב נחמן [[כבוד|כיבד]] מאוד גם את רב הונא, ואף לאחר פטירתו כאשר באה לפניו אשת רב הונא הוא רצה לקום לפניה באמירה: "אשת [[תלמיד חכם|חבר]] הרי היא כחבר!" הוא לא יכול היה לעשות זאת גְלויות מכיוון שעל פי ההלכה אסור לכבד אחד מבעלי הדינים יותר מחברו שמא יסתתמו טענותיו, ולכן הוא אמר למשמשו, כי באותו רגע בו תכנס אשת רב הונא למקום הוא יפריח לעברו [[אווז]], כך שיוכרח לעמוד ממקומו, ולא ידעו שעשה זאת לכבוד רב הונא. חכמי התוספות מסבירים כי למרות שכבוד זה, אותו עשה רב הונא לא היה ניכר לעין כל, הוא עשה זאת מפני שתי סיבות אפשריות: 1. לא רצה לשבת כאשר היא נכנסת (שזהו זלזול בכבודה). 2. אשת רב הונא הבינה בחכמתה שעשה זאת לכבודה.{{הערה|{{בבלי|שבועות|ל|ב}} ותוספות שם}}
| |||