אדמונד לוי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לדעת מיעוט
שורה 54:
תחום התמחותו של השופט לוי היה ה[[משפט פלילי|משפט הפלילי]]. בין היתר, כתב את פסק הדין בפרשת הסגרתו של [[זאב רוזנשטיין]] לארצות-הברית, בו הכיר ביכולת להסגיר אזרח ישראלי שהעבירות שביצע היו קשורות לשטחה של מדינה זרה.
 
בתחום המשפט הציבורי נחשב לוי לשופט "[[אקטיביזם שיפוטי|אקטיביסט]]", והיה מוכן להתערב בהחלטות שלטוניות ומינהליות (כולל חוקים של [[הכנסת]]), גם במקרים שבהם אין בית המשפט נוהג להתערב. הדבר הוביל לכתיבת דעות יחיד רבות מצדו. כך, לדוגמה, היה לוי השופט היחיד שפסק, בדעתב[[דעת מיעוט]], שהחוק המקטין את קצבאות [[המוסד לביטוח לאומי|הביטוח הלאומי]] אינו חוקתי ודינו להתבטל. כן הצטרף לוי לפסק-הדין לפיו יש לבטל סעיף ב[[פקודת הנזיקין]], שפטר את המדינה מאחריות [[דיני נזיקין|נזיקית]] כלפי [[פלסטינים]] שנפגעו בפעולות צה"ל שלא במסגרת פעילות ביטחונית. לוי ישב בראש הרכב בג"ץ שפסל את החלטת [[שר הפנים]], [[מאיר שטרית]], לצמצם את מספר חברי מועצות הערים סמוך למערכת הבחירות המוניציפליות שהתקיימו בסוף שנת [[2008]].
 
ב[[בג"ץ קו לעובד נגד ממשלת ישראל]] הורה לוי על ביטול [[הסדר הכבילה]] של [[עובדים זרים]] בישראל, תוך שהוא משתמש בלשון נוקבת לבקר את הדרך בה נוהגת המדינה בעובדים אלה: "אל לה למצוקתם של עובדים אלה מלהפוך עבורנו קרדום לחפור בו. חלילה לנו מהפיכת עוניים מנוף לפגיעה בלתי-מבוקרת ובלתי-מידתית בזכויות-יסוד. אנו, בעיקר אנו – שטעמה המר של גלות אינו זר לנו – הלא ידענו את נפש הגר, שגרים היינו בארץ מצרים (שמות כ"ג, ט)".