מרדכי שלום יוסף פרידמן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Meirzolman96 (שיחה | תרומות)
←‏תולדותיו: ביקור בארץ
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 12:
בשנת [[תרצ"ד]] עבר לפשמישל והקים בה את חצרו. בכנסייה הגדולה השלישית בשנת [[תרצ"ז]] היה מראשי המצדדים בתמיכת אגודת ישראל במדינת היהודים.
 
באדר [[תרצ"ט]] ([[1939]]) ביקר שוב בארץ ישראל, ובעצתבעת ביקורו בארץ ישראל, ביקר את בן דודו האדמו"ר [[רבי]] [[ישראל מהוסיאטין]], השתקעובבואו בהלצאת והתיישבביקש ב[[תלהאדמו"ר אביב]].מהוסיאטין לראות את הדרכון שלו, כשנתן לו את הדרכון, לקח האדמו"ר מהוסיאטין את הדרכון ושמו בכיסו ולא החזיר לו אותו, בכדי שלא יוכל לחזור לאירופה, וכך הוא ניצל מהשואה, הוא אף הספיק לחלץ את בני משפחתו מאירופה והעלם ארצה. הוא פתח בית כנסת ברחוב בצלאל יפה. בשנות השואה ערך טיוטה לקול קורא שישלח על ידי אגודת ישראל בעניין מצב יהודי אירופה. לאחר השואה פעל למען הניצולים ובין היתר התכתב עם הנציב העליון ונפגש עם [[חיים משה שפירא]] בנידון. הוא עמד בראש ועדת חוקה בתוך "ועדת מצב מתמדת של רבני ארץ ישראל", בשיתוף עם משפטנים (בהם [[יצחק קיסטר]]), במטרה לפעול לצביון יהודי של המדינה העתידה, ולמציאת מנגנון הלכתי משפטי שיעמוד בדרישות שני הצדדים.
 
רצה לפתוח יישוב מיוחד לחסידי סדיגורה בשם "נווה ישראל" ונסע לארצות הברית לגייס כספים, אך רעיון זה לא צלח. היה שותף למפעילים רבים באגודת ישראל, בהם [[החינוך העצמאי]], "[[רשת שיעורי תורה]]" ועוד. כשאר אדמו"רי רוז'ין, מונה לחבר נשיאות [[מתיבתא תפארת ישראל]] בירושלים שהייתה אמורה להיות המרכז לכלל חסידי רוז'ין.