קמח – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 16:
המרכיב העיקרי בקמח חיטה הוא [[עמילן]] המהווה 80% ממנו, וכן [[חלבון]] שרובו [[גלוטן]], ולשניהם תפקיד מכריע בתהליך ה[[אפייה]]. העמילן סופח כמויות גדולות של [[מים]] ב[[טמפרטורה]] גבוהה, וגרגריו תופחים בעת האפייה וממלאים את נפח ה[[מאפה]], ואילו הגלוטן מתפתח, במגע עם מים, לרשת סיבית וגמישה שמתייצבת ונמתחת יותר ככל שלשים את ה[[בצק]] לאורך זמן רב יותר, עד גבול מסוים שבו נהרסים קשרי הגופרית בין רכיבי הגלוטן. בזמן האפייה עצמה רשת הגלוטן נמתחת כתוצאה מפליטת [[גז]]ים שמקורם בחומרי ההתפחה, ומעניקה למאפה את מרקמו ומבנהו.
 
==בתרבותביהדות==
ביהדותב[[יהדות]] חל איסור אכילת [[חמץ]] בחג ה[[פסח]], ולכןומכיוון בחגשקשה להישמר מהחמצת הבצק במהלך עריכת הבצק ואפייתו, לפיכך במהלך זההחג משמשים [[קמח תפוחי אדמה]], [[קמח מצה]], קמח [[חמצה|חומוס]], קמח [[קוקוס]], קמח [[שקדים]] וקמחים רבים אחרים כתחליף לקמחי דגנים דוגמת קמח החיטה, [[שיפון (דגן)|השיפון]] והכוסמיןו[[כוסמין|הכוסמין]]. בנוסף לקמחים שאינם עשויים מדגן, ניתן להשתמש בחג הפסח גם ב[[קמח מצה]] עשויהעשוי ממצות שנטחנו דק לאבקה, היות ועל פי כללי ה[[הלכה]], קמח שהופק ממאכל שעבר אפייה, נעקרה ממנו יכולת ההחמצה. בפועל קמח המצה הוא אחד הקמחים השימושיים ביותר בחג הפסח, ומשמש למגוון מאכלים.
 
==ראו גם==