קמח – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 17:
==ביהדות==
=== שימוש בקמח בחג הפסח ===
ב[[יהדות]] חל איסור אכילת [[חמץ]] בחג ה[[פסח]], ומכיוון שקשה להישמר מהחמצת הבצק במהלך עריכת הבצק ואפייתו, לפיכך במהלך החג משמשים [[קמח תפוחי אדמה]], קמח [[חמצה|חומוס]], קמח [[קוקוס]], קמח [[שקדים]] וקמחים רבים אחרים כתחליף לקמחי דגנים דוגמת קמח החיטה, [[שיפון (דגן)|השיפון]] ו[[כוסמין|הכוסמין]]. בנוסף לקמחים שאינם עשויים מדגן, ניתן להשתמש בחג הפסח גם ב[[קמח מצה]] העשוי ממצות שנטחנו דק לאבקה, היות ועל פי כללי ה[[הלכה]], קמח שהופק ממאכל שעבר אפייה, נעקרה ממנו יכולת ההחמצה. בפועל קמח המצה הוא אחד הקמחים השימושיים ביותר בחג הפסח, ומשמש למגוון מאכלים.
=== ניפוי קמח מתולעים ===
לפי ההלכה, [[:en:Mealworm|תולעים הנוצרות בקמח]], כל זמן שהן בתוך הקמח - מותרות באכילה. אולם נחלקו [[הראשונים]] אם יש לחשוש שהן פרשו מן הקמח וחזרו אל תוכו, ואז הן אסורות{{הערה|כך דעת [[הרא"ש]], [[מהר"ח אור זרוע]] בשם אביו ה[[אור זרוע]], הגהות שערי דורא, ועוד.}}. או שאין לחשוש לכך כל זמן שלא ראינו בעינינו שהן פרשו{{הערה|כך דעת [[הרוקח]], [[שערי דורא]], [[האגודה]], ועוד.}}.
ה[[שולחן ערוך]]<ref>{{שולחן ערוך|יורה דעה|פד|ה}}.</ref>, ואחריו רוב [[האחרונים]], חששו לדעה המחמירה, ופסקו שיש לסנן את התולעים מן הקמח.
עוד נחלקו אם כאשר אין וודאות שיש תולעים בקמח, האם חובה לבודקו מתולעים. יש אומרים שאין חובה לבדוק את הקמח{{הערה|כך דעת [[הט"ז]] יורה דעה סימן פ"ד, ס"ק י"ב, ועוד.}}, ויש אומרים שחובה לבודקו{{הערה|כך דעת רבי [[יהונתן אייבשיץ]] בספרו כרתי ופלתי על השולחן ערוך, יורה דעה סימן פ"ד, 'פלתי' ס"ק ז', ועוד.}}, וכך נהגו רבים.
כיום תנאי האחסון המשופרים ביחס לתנאים בעבר, יצרו מצב חדש בו אין כמעט נגיעות בקמח למעט מקרים בהם אוחסן הקמח זמן רב בתנאים גרועים, ולפיכך רבים נטו לומר שכיום אין חובת בדיקה לקמח למעט מקרים חריגים שבהם קיים חשש התלעה.
מנגד, כיום עלתה המודעות ל[[עכבישניים|עכבישונים]] זעירים מסוג [[קרדית אבק הבית]], המצויים בקמח באזורים חמים ולחים (כמו במישור החוף ובשפלה), ועל כן רבים הצריכו לנפות את הקמח מפניהם בנפת 70 מש המסוגלת לסננן מהקמח. אולם רבים סוברים שחרקים כה זעירים שאינם ניכרים אלא למומחים, בטלים בקמח ואינם אסורים.
==ראו גם==
| |||