דיני תעבורה – הבדלי גרסאות

== דיני התעבורה בישראל==

פקודת התעבורה משנת 1929 (The Road Transport Ordinance), אשר הייתה החיקוק העיקרי בתחום דיני התעבורה למן הקמת מדינת ישראל, התקבלה בממשלת ישראל בירושה מממשלת ארץ ישראל המנדטורית.

# הוראות בסיסיות לגבי רישוי כלי רכב ורישוי נהגים.

# סעיפי עונשין בצדן של עבירות תעבורה והוראות לגבי בתי המשפט המוסמכים.

 

 

 

בנוסף, במהלך שנת 2005 חוקקה הוראה חדשה אשר מוסרת לשוטר סמכות להשבית ולמעשה להחרים לחודש ימים את רכבו של הנוהג בשכרות ואפילו אין הוא הבעלים של הרכב. בשנת 2010 חל שינוי משמעותי בהגדרת "שיכור" באופן שלגבי נהגים חדשים, נהגים צעירים מתחת לגיל 24 ונהגי רכב ציבורי, כמות האלכוהול אשר תכניסם תחת ההגדרה היא כמעט אפסית. כחלק ממגמת ההחמרה, תמורה אחרת בדיני התעבורה שחלה בשנת 2010 היא הגדרת הסמכות שניתנה לרשות הרישוי לפסול, בתנאים מסוימים, רישיון נהיגה של נהג אם בנהיגתו יש משום סכנה לעוברי דרך, או שהוא נהג פרוע או מופרע. שינוי אחר בדיני התעבורה משנת 2011 נוגע לעבירת ההפקרה לאחר פגיעה היידוע כמעשה "פגע וברח", לפיו הוחמר העונש שלצד העבירה ל־14 שנות מאסר לגבי מי שגרם חבלה חמורה והפקיר את הנפגע. כמו כן, נקבעה חובה חדשה לנוסע ברכב המעורב בתאונה להתקשר לגופי הצלה. בנוסף, נקבע כי מי שנפגע בתאונת "פגע וברח" ייכלל בחוק נפגעי עבירה ויהיה זכאי לזכויות שניתנות על פיו.

== בית המשפט לתעבורה, שופטיו וסמכויותיו ==

בשל חשיבותם של דיני התעבורה במדינת ישראל והשפעתם המרובה על כלל התושבים, בחר המחוקק לייחד להן מערכת משפט נפרדת מבתי המשפט הכלליים. החוק אינו מגדיר ערכאות שיפוט ייחודית לתעבורה, אולם לימים לשם הנוחות נוצר השימוש הלשוני "בית המשפט לתעבורה", אשר שוכן בבית־משפט השלום.

 

חשוב לציין שסדרי הדין בבתי המשפט לתעבורה הם נוקשים פחות מאשר בבתי המשפט הרגילים, משיקולים של הענקת הקלות למתדיינים. לבית משפט לתעבורה ממנים שופטים מיוחדים לתעבורה, על פי חוק יסוד: השפיטה ופקודת התעבורה. שופט תעבורה מתמנה במינוי זמני לשנה.

 

 

 

עבירות תעבורה שעברו קטינים, יידונו בבית משפט לתעבורה, למעט נהיגה בשכרות, גרם מוות ברשלנות ונהיגה ללא רישיון.

 

 

לעבירות תעבורה סדרי דין מיוחדים בערעור - דיון בפני דן יחיד בבית המשפט המחוזי, למעט עבירות גרם מוות ברשלנות ועבירות מסוג פשע.

 

== היסוד הנפשי בעבירות תעבורה==

# מחשבה פלילית.

# מודעות או עצימת עיניים לרכיב ההתנהגותי.

העבירות השכיחות שגורמות לתאונת דרכים קטלניות הן:

# הסטיה מנתיב נסיעה.

הכלים המשמעותיים ביותר, אשר יש בהם כדי להשפיע על אופן התנהגות המשתמשים בדרך ועל מעורבותם בתאונות דרכים, הם אכיפת חוקי התעבורה והענישה שבצדם. כדי שהאכיפה תהיה אפקטיבית, עליה להיעשות בהיקף נרחב כך שנהגים יחושו כי סיכויים להיתפס בדבר עבירה הוא ממשי. בישראל, נמצא כי ככלל, רק להיקף האכיפה יש השפעה על תאונות הדרכים ואולם, באשר לתאונות דרכים קטלניות, לאכיפה עצמה אין כל השפעה. כלומר, סיכוי גבוה להיתפס מהווה גורם עיקרי לנהיגה בהתאם לחוק וזאת לעומת העונש שבצד העבירה והחמרה בו.

===חובת מסירת פרטים לאחר תאונת דרכים===

== עבירת ההפקרה לאחר תיקונה בפקודת התעבורה ==

ביום 09/11/11 נכנס לתוקפו תיקון 101 שעניינו החמרת הענישה בעבירת ההפקרה לאחר פגיעה. הרקע לתיקון הוא גידול במספר המקרים של תאונות פגע וברח והפקרת פצועים בשטח. התיקון נועד לערוך שינוי בהגדרת העבירה וחלופותיה, העונש בצדן וכן בהיבטים נוספים הקשורים לעבירה כמו הכללתה תחת חוק נפגעי עבירה (ראה לעיל תחת הפרק מסגרת חקיקתית). התיקון שינה את נוסח העבירה של הפקרה לאחר פגיעה וקבע מדרג התנהגויות ומדרג ענישה בעבירת ההפקרה. בנוסחו החדש של הסעיף מספר חלופות בעלי יסודות נפשיים שונים:

* חלופה ראשונה (סעיף 64א (א) לפקודת התעבורה) היא עבירת הפקרה ברשלנות - "נוהג רכב המעורב בתאונה שבה נפגע אדם, אשר היה עליו לדעת כי בתאונה נפגע אדם או עשוי היה להיפגע אדם, ולא עצר במקום התאונה, או קרוב לו ככל האפשר, כדי לעמוד על תוצאות התאונה ולהזעיק עזרה, דינו – מאסר שלוש שנים.

חלופה שלישית היא עבירה של הפקרה בנסיבות מחמירות - "נוהג רכב המעורב בתאונה שבה נגרמה לאדם חבלה חמורה או שבה נהרג אדם, ולא עצר או לא הזעיק עזרה כאמור בסעיף קטן (ב), דינו – מאסר 14 שנים".

 

עבירות תעבורה נחלקות לשני סוגים לעניין הסנקציה המופעלת:

# הודעת תשלום קנס - קנס עם ברירת משפט, תוך 90 יום ניתן לשלוח בקשה להישפט.

בחלק מעבירות התעבורה שוטר יכול להזמין אזרח לדין, זאת להבדיל מעבירות פליליות ועבירות תעבורה אחרות בהן רק תובע מוסמך מחליט על העמדה לדין. הזמנה לנאשם יכולה להימסר בכמה אופנים: מסירה ביד, המצאה בדרך הצמדה (על עבירות חניה) ושליחה בדואר. מי שמקבל קנס יכו לשלמו תוך 90 יום, או להגיש בקשה לביטול הדוח תוך 30 יום תוך פניה לאגף פניות ציבור במשטרת ישראל, או לשלוח בקשה להישפט תוך 90 יום.

 

== סדרי דין מיוחדים בעבירות בהן נמסר לנהג דו"ח ==

# הנאשם לא הגיע לדיון - המשמעות היא הודאה בעבירה.

# תשלום הקנס - המשמעות היא הודאה בעבירה לפי סעיף 229 לחוק סדר דין פלילי.

 

== פסילה רישיון נהיגה לפני הרשעה ==

 

 

 

 

בעבירות של גרם מוות ברשלנות או בעבירות אחרות במקרים מיוחדים כמו עבירת שכרות בפעם השנייה, תאונת דרכים חוזרת, עבירת מהירות גבוהה חוזרת ונשנית ועוד מקרים מיוחדים, לבית המשפט מסורה סמכות לפסול את רישיון הנהיגה עד תום ההליכים המשפטיים.

 

== השבתת כלי רכב ==

 

 

בית המשפט יכול להורות על השבתת כלי הרכב לתקופה של עד 60 יום אם הוא מרשיע את הנהג בעבירה לפי התוספת השביעית. בפועל פסילה זו אינה שכיחה. ישנם אף נהגים המוכרים את רכביהם ברגע שמתברר להם כי ישנה סכנה שרכביהם יושבתו ולפני ההשבתה ממש.

 

== מכשירים אלקטרוניים לאכיפת חוקי התעבורה ==

 

# Bee (דבורה) - מכשיר הדבורה הוא מכשיר למדידת מהירות אשר פועל לפי עקרון דופלר ועל־כן הוא משדר אות בתדר קבוע אשר משודר ממכשיר אלקטרוני ותוך כדי כך הוא פוגע בגוף נע, ואז מוחזר אל המכשיר. תדר האות שונה מהתדר המשודר וההפרש ביניהם יחסי למהירות הרכב. טכוגרף - מכשיר המותקן ברכב אשר מודד מהירויות. אוטובוסים, משאיות וכלי רכב שונים ממשקל מסוים מחויבים בהתקנתו. אופן פעולת המכשיר פשוטה מאוד. המכשיר מורכב מעפרון אשר רושם את מהירות הרכבים על דסקית נייר. משטרת ישראל מרבה לדווח על בעייתיות השימוש במכשיר משום שהוא עובד באופן מכני ועל־כן ישנו רצון לעבור לטכוגרף אלקטרוני בעתיד, כך שיאפשר מדידת מהירות כלי רכב במקרה של תאונה.

 

== ביבליוגרפיה ==

=== חקיקה===

# פקודת התעבורה (נוסח חדש), התשכ"א - 1961.

# ע"ר 1568, 29.3.1947, תוס' 1, עמ' 49 (א) לפקודת הביטוח.

# כללי אתיקה לשופטים, התשס"ז - 2007.

# פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל - 1970, נ"ח 320.

# [[חוק סדר הדין הפלילי]] [נוסח משולב], התשמ"ב - 1982.

# חוק לתיקון פקודת התעבורה, תש"מ -1979.

# חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 101), התשע"ב – 2011.

 

=== פסקי־דין ===

# ת"פ 86/ 84 מדינת ישראל נ' חמדן בן מוסא דורי, תק' - על 86 (1) 504 (1986).

# רע"פ 10/ 7093 מדינת ישראל נ' אורנה דריזין, [פורסם בנבו 1.7.12].

# ע"פ (י־ם) 1713/93 משה (בן יצחק) בוקובזה נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו], פסקה 2.

# ע"פ 01 4682 גבריאל לוי נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו 10.11.03].

 

# מינץ יצחק יוסף יצחק מינץ מספר על יצירת חוקי התחבורה ביבשה, בים ובאוויר ועל פעילות רבת השנים במערכת המשפטית (2008).

# רבקה בן יששכר־שורץ, שלומי נרקיס סוגיות בדיני תעבורה - דין וסדרי הדין (2009).

=== מאמרים בעברית ===

 

=== ספרים באנגלית ===

{{הערות שוליים}}

 

[[קטגוריה:משפט פלילי]]