קריעת ים סוף – הבדלי גרסאות

* [[נחשון בן עמינדב]] היה הראשון שקפץ ל[[ים סוף (אתר מקראי)|ים סוף]], בטרם הים נקרע לשניים, ובכך הוכיח את אמונתו ב[[אלוהים (יהדות)|אלוהים]] והפך להיות סמל לראשוניות ולחלוציות. סיפור נחשון מובא ב[[ברייתא]] ב[[מסכת סוטה]]{{הערה|{{תלמוד בבלי|סוטה|לו|ב}} - דף ל"ז עמוד א'.}}:

חוקרים רבים ניסו למצוא הסבר מדעי למאורע, בניגוד לתיאור ה[[נס|ניסי]] שבמקרא. בקהילה המדעית שחוקרת את יציאת מצריים הועלו ונחקרו מספר תאוריות סביב חציית [[ים סוף (אתר מקראי)|ים סוף]] על ידי בני ישראל. כמובן שעל הגישה המסורתית שלפיה מדובר במעשה ניסים אין מה להשיב, אך המקרה נותח גם במישור המדעי, כיצד חצו בני ישראל את הים ומיד לאחריהם נכנע צבא [[פרעה]] לגלים ששטפו אותם. אין ספק כי הייתה צריכה להתקיים תופעת טבע בעלת עוצמה חזקה מאוד על פני השטח שפקדה את האזור. השערה נפוצה כיום טוענת כי חציית ים סוף בעצם לא הייתה ב[[הים האדום|ים האדום]], שלעיתים נקרא בעידן המודרני 'ים סוף', אלא גוף מים אשר אותו עברו בני ישראל היה "ים קני סוף" (Reed Sea), אך [[תרגום השבעים|התרגום היווני לתנ"ך]] שהיה נפוץ בתקופה העתיקה עיוות את השם ל"ים האדום" (Red Sea) ומכאן בא התרגום הלקוי. שורה של ארכאולוגים שבדקו את ההשערה ונחשפו לתמונות לוויין של מצרים משנות השישים לעומת מצרים כיום, הפחות מפותחת, גילו קיום מן העבר הרחוק של ימה ששכנה בסמוך ל[[סיני]], מזרחית לדלתת הנילוס. עדויות שנאספו מן השטח מוכיחות את קיומה של ימה זו בשם [[ימת בלה]], שבעצם היא הייתה "ים קני סוף", בשל ריבוי צמחייה זו בשטח הים.