משרד הרווחה והביטחון החברתי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לחלק הארי
מ הגהה
שורה 13:
'''משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים''' הוא [[משרד ממשלתי]] ב[[ישראל]] שתפקידו להבטיח לכלל הציבור מתן שירותי [[רווחה]], שהוגדרו בחוק לאוכלוסיות שונות, ולפקח על מתן שירותים אלה. עד [[2016]] נקרא משרד הרווחה והשירותים החברתיים.
 
התחומים שבהם עוסק משרד הרווחה כוללים בין היתר ילדים ונוער במצבי סיכון, [[אלימות במשפחה]], [[נכות|נכויות]] ו[[פיגור שכלי]], נפגעי [[סמים]] ו[[אתנול|אלכוהול]], [[זיקנהזקנה|זקנים]] במצבי מצוקה ועוד.
 
השירותים לאזרח ניתנים בשני אופנים:
שורה 26:
 
==מטרות המשרד==
 
ייעודו של משרד הרווחה הוא להגן, לשקם ולסייע לכל אדם, משפחה וקהילה הנתונים במצבי משבר זמני או מתמשך מפאת [[מוגבלות]], [[עוני]] והדרה, [[סטייה חברתית]], קשיי תפקוד, [[אבטלה]], [[אפליה]] או [[ניצול]]. המשרד מגיש שירותים לציבור באמצעות יחידותיו ובאמצעות הרשויות המקומיות, עמותות וארגונים שונים.
 
שורה 45 ⟵ 44:
 
===הדרך להקמתו של משרד הרווחה===
 
כל ההצעות אשר הוקדשו לייעול תפקודה של הממשלה ולשינוי המבנה שלה כללו המלצות להקמת משרד לרווחה חברתית. העניין שגילו בנושא נבע מן המתחים החברתיים ששררו בחברה הישראלית בעקבות הגברת המודעות לפערים החברתיים, והחששות שהתגברו בממסד באשר להשלכות תופעות אלה על יציבות המשטר הפוליטי. למרות זאת, ברוב ההצעות לא הייתה התייחסות רצינית לבעיות הרווחה. [[חלק הארי]] של ההצעות היו ללא דיון מפורט על תפקידי המשרד לרווחה המוצע ועל מבנהו, אלא המלצה לצירוף משרד זה למשרד אחר. הצעות מפורטות יותר למבנה ולתוכן המשרד לרווחה נמצאו רק בהמלצות ועדת ראש הממשלה לילדים ולבני נוער במצוקה (ועדת כץ), ואחר כך בהמלצות הוועדה להכנת הצעות בדבר ארגון מחדש של משרדי הממשלה ייעול וחיסכון (ועדת האוזנר).
 
שורה 52 ⟵ 50:
 
====גורמים שהקשו על איחוד המשרד החדש====
הקשיים לגיבוש קונצפציהקונספציה לבניתלבניית משרד העבודה והרווחה, מיזוג פעולת יחידות המטה ומניעת חפיפה וכפילויות, נבעו מתוך ניגודי אינטרסים מוסדיים ואישיים בין המרכיבים העיקריים של המשרד החדש. בנוסף, גורם עיקרי שהקשה על גיבוש כזה היה נעוץ במסורות הפוליטיות והתרבותיות השונות של משרדי העבודה והסעד, ובתפיסה השונה של נושא הרווחה והאוכלוסיות הנזקקות כפי שעוצבו בשני המשרדים הללו. מה שהתבקש היה גם שינוי באוריינטציה הנורמטיבית ויצירת מחויבות לנורמות חדשות שהמשרד החדש אמור היה לפעול לפיהן.
 
קשה היה לשני המשרדים להפנים את הרעיון של משרד עבודה ורווחה מאוחד. האיחוד היה טכני בעיקרו, ולכן המשיכו, ברוב המקרים לפעול כאילו האיחוד לא קיים. מבנה המשרד ופעילותו, עוד לפני הפרדתו הצביע על חלוקה ברורה למדי לשני תחומים:
שורה 61 ⟵ 59:
* '''אגף לטיפול באדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית (פיגור שכלי)''': מתמחה באיתור, אבחון וטיפול בבעלי [[פיגור שכלי|מוגבלות שכלית התפתחותית]] (פיגור שכלי) ומשפחותיהם בהתאם להכרה במצבם על ידי ועדת האבחון על פי חוק הסעד.
* '''אגף לשירותי רווחה ושיקום''': מסייע בשיתוף עם שירותים ממלכתיים, ציבוריים והתנדבותיים בהפעלת מסגרות שיקום לסובלים מנכויות חושיות וגופניות בגיל הרך, ילדים (איתור וטיפול), נוער ובוגרים (תעסוקה) בכל מגוון תחומי חיים. מרבית השירותים מוצעות על ידי עמותות וגופים פרטיים.
* '''מנהל תקון ויחידות הסיוע שליד בית המשפט לעינינילענייני משפחה ובתי הדין הדתיים'': מופקד על מתן שירותי טיפול ופיקוח חברתי, שיקום ומניעה לעוברי חוק ולאוכלוסייה במצוקה קשה, הנמצאת בקצה הרצף הטיפולי- חינוכי במדינת ישראל. אוכלוסייה המתקשה בתפקוד אישי וחברתי, נמצאת בתהליכי ניתוק חברתי ובסכנת התדרדרות לעבריינות וסטייה חברתית. בנוסף, מופקד האגף על טיפול בקורבנות פעילות עבריינית.
* '''אגף לשירותים אישיים וחברתיים''': מספק, ישירות או דרך הרשויות המקומיות, שירותי רווחה אישיים וחברתיים לפרט (מילדים עד זקנים), למשפחה, לאוכלוסיות מיוחדות ולקהילות עולים ושכונות.
* '''אגף מחקר תכנון והכשרה''': האגף מוביל את תהליכי המחקר, התכנון וההכשרה של משרד הרווחה ועוסק באיסוף, יצירה והפצת מידע וידע בתחומי מדיניות, מחקר והפעלה של שירותיו.
שורה 81 ⟵ 79:
 
התחומים העיקריים הנמצאים באחריותה של הממונה על התעסוקה:
*תעסוקת אוכלוסיות ייחודיות - שילוב בתעסוקה של חרדים, מיעוטים, אנשים עם מוגבלות, הורים יחידים, 45+, יוצאי אתיופיה, אסירים משוחררים ועוד. במסגרת זו מפעילה לשכת הממונה על התעסוקה תוכניות מרכזיות בקרב אוכלוסיות אלו.
*פיתוח כוח אדם - האגף להכשרה מקצועית – חניכות ונוער, מבוגרים והכשרה טכנולוגית (מה"ט).
*שילוב אימהות בשוק העבודה - מעונות יום, משפחתונים וצהרונים.
*זכויות עובדים - ובכלל זה פעילויות של: מנהל הסדרה ואכיפה של חוקי עבודה, הממונה על יחסי העבודה והממונה על זכויות עובדים זרים.
*רישום עיסוקים - רשם המהנדסים והאדריכלים ורשם החשמלאים.
*פעילות עם שירות התעסוקה
*תיאום מול יחידות אחרות במשרד לשם סנכרון פעילותם למדיניות הממשלה בתחום התעסוקה
שורה 91 ⟵ 89:
 
==== המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות בעבודה ====
המטה פועל לשילוב מלא של אנשים עם מוגבלות בעבודה, הן כשכירים והן כעצמאים, תוך דגש על מיצוי יכולותיהם האישיות והעלאת רמת חייהם, שכר עבודתם ותנאי עבודתם. המטה מספק שירותים על פי חוק, מפתח ומפעיל תוכניות מתוך התייחסות הן למאפייני ולצורכי השוק והמעסיקים והן לצרכיהםלצורכיהם של אנשים עם מוגבלות לסוגיה ולדרגותיה, וליכולות עבודתם. קידום מטרות המטה נעשה על בסיס הידע המצטבר בארץ ובעולם ומתוך שיתוף פעולה בין המטה לבין משרדי ממשלה נוספים, ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, אנשי מחקר ואקדמיה וארגונים המספקים שירותים לאנשים עם מוגבלות.
 
תחומי הפעולה העיקריים של המטה הם:
שורה 109 ⟵ 107:
* הכשרה מקצועית למבוגרים: כאשר אוכלוסיית יעד היא בלתי מועסקים המעוניינים להשתלב בעבודה באמצעות לימוד מקצוע נדרש. משך הלימודים הוא ארבעה עד 12 חדשים, בלימודי יום, בהתאם למקצוע, בסופם מוענקת תעודת מקצוע בתחום הנלמד או תעודת גמר. מגמות לימוד הן כ-300 מקצועות, שכר הלימוד נע בין 100 ל-250 ש"ח לחודש בהתאם למקצוע הנלמד.
* הכשרה והשתלמויות ערב בבתי ספר עסקיים: אוכלוסיית יעד היא כל המעוניין להשתלם או לרכוש מקצוע. משך הלימודים משתנה בהתאם למקצוע הנלמד, כאשר בסופם מוענק רישוי או תעודת מקצוע בתחום הנלמד ותעודת גמר. מגמות לימוד כוללות כ-50 מקצועות בענפים חשמל, מחשבים, תחבורה, בניין, פקידות ומנהל והארחה. [[שכר לימוד]] נקבע על ידי מוסד ההכשרה. מוסדות לימוד במסלול הם ספקי הכשרה המבקשים ללמד על פי תוכניות הלימודים של האגף ולהימצא בפיקוחו. ההכשרה מתבצעת במסגרת חוק הפיקוח על בתי ספר.
* שירותים למעסיקים בענפי המשק השונים: הכשרת כח אדם מקצועי על פי צורכי המעסיק. מיועד למעסיקים הקולטים עובדים חדשים. ההכשרה יכולה להינתן אצל המעסיק ועל ידו, במוסד הכשרה או בשילוב בין השניים. באגף פועלת מחלקה מיוחדת העוסקת במתן סיוע למעסיקים בתעשייה ובבניין.
* מוסדות הכשרה לעניין חוק חיילים משוחררים: האגף מאשר מוסדות כ"מוסדות הכשרה לעניין חוק חיילים משוחררים" לצורך השימוש בכספי הפיקדון.
* השתלמויות מורים ו[[עזר לימוד|עזרי לימוד]]: המערכת הפדגוגית באגף מפיקה תוכניות לימודים למקצועות ההכשרה השונים כולל הפקת עזרי לימוד והוראה וקיום השתלמויות למורים ומדריכים במערכת ההכשרה המקצועית. המערכת בונה, מפיקה ומבצעת בחינות במסלולים השונים.
שורה 121 ⟵ 119:
יעד השירות: 82,000 תינוקות ופעוטות בגילאי לידה עד 3.5 שנים, מהם 68,000 ילדים לאימהות עובדות ו-14,000 ילדים למשפחות במצוקה. השירות פועל באמצעות ארגונים ורשויות מקומיות בפריסה ארצית בכל המגזרים והזרמים. המערכת מקיפה כ-1,650 מעונות יום וכ-2,300 משפחתונים.
 
מערכת מעונות היום והמשפחתונים מספקת מענה הולם לצרכיהןלצורכיהן של אמהות לילדים בגיל הרך תוך תייחסותהתייחסות לקבוצות שונות בקרב אוכלוסיית הנשים: אמהות עובדות / לומדות, אמהות לילדים במצוקה, אמהות במשפחות חד-הוריות, אמהות עולות חדשות, אמהות עובדות במושבים ובקיבוצים, אמהות לומדות במוסדות להשכלה גבוהה. מטרות האגף הן - יישום שכר לימוד מדורג בסבסוד ממשלתי לאימהות עובדות, פיתוח והקמת מעונות חדשים בהנחיה ובסיוע כספי של האגף תוך התאמת השירות לצרכים של אמהות עובדות והפעלת מערך פיקוח ובקרה להבטחת רמת השירות על פי סטנדרטים מקצועיים.
 
====יחידת הסמך לעובדים זרים====
שורה 158 ⟵ 156:
 
==== היחידה ליחסי עבודה ====
היחידה ליחסי עבודה פועלת מתוקף שני חוקים עיקריים: [[חוק יישוב סכסוכי עבודה]]{{הערה|שם=חוק ישוב|1=[http://www.knesset.gov.il/review/data/heb/law/kns3_disputes.pdf חוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי"ז–1957], באתר [[הכנסת]]}} ו[[חוק ההסכמים הקיבוציים]].
 
עיקרי פעילות היחידה:
שורה 183 ⟵ 181:
* מתן היתרים, אישורים ורישוי לשימוש בחומר נפץ, בזיקוקין דינור, אחסנת גז ונפט, רישוי עסקים ועוד.
*בדיקה של מתקנים ומכונות בני סיכון, פיקוח על מעליות, בדיקות סביבתיות במקומות העבודה ועוד.
* מינוי גופים מוסמכים למתן שירותים בתחומים שצויינושצוינו לעיל.
* קידום פעולה מונעת ומחקר בבריאות ובבטיחות בעבודה.
* ייזום והשתתפות בהכנת תקנים בעלי היבטים בטיחותיים במסגרת [[מכון התקנים הישראלי]].
שורה 209 ⟵ 207:
* הכנת תגבורות לפי תוכניות פעילות בהתאם לנסיבות משתנות.
* טיפול בנושאי כ"א גם במפעלים שלא הוכרזו כמפעלים חיוניים.
האגף מקיים קשר הדוק עם גופים ומוסדות הנוגעים בהכנת המשק לשעת חירום, כגון: משרדי הממשלה, מוסדות ורשויות מל"ח בכל הדרגים, מוסדות מערכת הביטחון וצה"ל, חברות ממשלתיות ופרטיות שלהן נגיעה בתכנון המשק לשעת חירום.
 
=== נציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה ===
{{ערךהפניה לערך מורחב|נציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה}}
[[נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה]] הוקמה בשנת [[2008]], בעקבות תיקון ל[[חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה]] לפיו הוסמכה הנציבות לפקח על מילוי הוראות החוק, ואף להגיש במקרים המתאימים הליכים משפטיים נגד מעסיקים שיפרו את הוראות החוק. הנציבה הארצית הראשונה היא עו"ד [[ציונה קניג-יאיר]], לשעבר מנהלת המחלקה המשפטית של [[שדולת הנשים]], ותחתיה יפעלו נציבים מחוזיים. מטרת הנציבות היא להיות מקור מידע למעסיקים/ות ועובדים/ות בנושא שוויון בעבודה ודלתותיה יהיו פתוחות לפניות. חשיבות רבה יש לשיתוף פעולה בין הגורמים השונים במשק: מעסיקים/ות ועובדים/ות, ארגוני החברה האזרחית, משרדי הממשלה השונים והנציבות לשוויון הזדמנויות בעבודה. נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה נועדה לתת מענה של ממש לקשיים המתגלים בשטח בכל הנוגע לאכיפה, למאבק באפליה ולחיוב מעסיקים לפעול על פי החוק.
 
שורה 225 ⟵ 223:
 
==שרים במשרד הרווחה לדורותיו וסגניהם==
 
{| class="wikitable"
|- bgcolor="#efefef"
שורה 299 ⟵ 296:
|-
| [[חיים כץ]] ||שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים|| 31/07/2016 || מכהן || [[ליכוד]]
|-
|}
 
שורה 307 ⟵ 303:
 
{| class="wikitable"
|-
!סגן השר
!סיעה
שורה 374 ⟵ 371:
 
== לקריאה נוספת ==
* האגף למחקר תכנון והכשרה, '''סקירת שרת העבודה והרווחה אורה נמיר על פעולות משרדה לקראת שנת הכספים 1993 ''', האגף למחקר ותכנון, מרץ 1993
* אברהם דורון, '''משרד העבודה והרווחה: האיחוד שלא היה''', [[מכון ירושלים לחקר ישראל]], 1995
 
שורה 380 ⟵ 377:
* {{שרים|15|משרד העבודה והרווחה}}
* {{סמל|אתר רשמי|20}}{{סמל|ישראל|15}} [http://www.molsa.gov.il/ דף הבית של משרד הרווחה]
* [http://issf.org.il/mediawiki/index.php/עוסנט_-_מהדורת_התנסות עוסנט - תשתית נסיונית ללמידה מבוזרת ופיתוח ידע של משרד הרווחה, מבוססת וויקיויקי]
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
 
{{ש}}{{משרדי ממשלת ישראל}}
{{שרי העבודה והרווחה|ללא קטגוריה=עריכה}}