יהדות פורטוגל – הבדלי גרסאות

ב-[[1492]], בעת [[גירוש ספרד|גירוש היהודים מספרד]], חיו בפורטוגל כ-30,000 יהודים, בתוך אוכלוסייה של כמיליון תושבים. מגורשי ספרד שהיגרו לפורטוגל שינו את משקל היהודים באוכלוסייה בצורה משמעותית: ההערכה היא שהקהילה היהודית גדלה בכ-70,000 איש, עד לכ-10% מהאוכלוסייה הפורטוגזית. מתוך המהגרים, שהוגדרו כבלתי חוקיים וכעבדי המלך, הותר רק ל-600 בתי אב להישאר בפורטוגל באופן חוקי למשך שנה, תמורת כופר גדול לשלטון. ילדיהם של אותם יהודים עבדי-המלך נלקחו מהם, בהוראתו של מלך פורטוגל [[ז'ואו השני, מלך פורטוגל|ז'ואו השני]], ונשלחו לאי [[סאו טומה (אי)|סאו טומה]] שלחופי אפריקה, שהיה חלק מ[[האימפריה הפורטוגזית]], על מנת שיעבדו במטעי הסוכר שבו. רובם מתו שם מרעב וממחלות או נפלו טרף לשיני [[תנינאים|תנינים]].{{הערה|על גירוש זה מדווחים היסטוריונים ויהודים בני התקופה, בהם [[יוסף הכהן הרופא]] בספרו "[[עמק הבכא (יוסף הכהן)|עמק הבכא]]", שמואל אוסק בספרו "ניחומים לתלאות ישראל" (Samuel Usque, Consolation for the Tribulations of Israel), [[עמנואל אבוהב]], והרב דון [[יצחק אברבנאל]] בפירושו על התורה לחומש שמות, פרשת וארא, בעניין [[מכת צפרדע]]. ראו גם:{{ש}} http://www.aish.com/h/9av/aas/52421817.html {{ש}} http://www.mybelmonte.com/wordoc/b02-lipiner-translation.htm#_ftnref9 {{ש}} http://old.ort.org.il/articles/?item=422867262 {{ש}} http://www.kulanu.org/balearic/balearic.php}} בשנת [[1496]] נשא המלך [[מנואל הראשון, מלך פורטוגל|מנואל הראשון]] את [[איזבלה מאראגון, מלכת פורטוגל|איזבל]], בתם של [[פרננדו השני, מלך אראגון|פרננדו השני]] ו[[איזבלה הראשונה, מלכת קסטיליה|איזבלה]] מלכי ספרד, ובמסגרת הנישואים כפתה המלכה הצעירה על המלך לגרש את היהודים מפורטוגל. באותה תקופה החלה פורטוגל לעלות כמעצמה עולמית, ומנואל היה מעוניין ביכולותיהם, בקשריהם ובכספם של היהודים שבממלכתו. בלחצם של מלכי ספרד ושל שרים בממלכתו הוציא לבסוף מנואל צו גירוש בדצמבר 1496, אך באמצעות שורה של פעולות הפך את הקערה על פיה: [[הטבלת יהודי פורטוגל לנצרות]] ([[1497]]), יחד עם חטיפת ילדים נוספים ושורה של הבטחות כלכליות, גרמה לרבים מהיהודים להישאר בפורטוגל, אם כי לא כיהודים. המרתם הגורפת של יהודי פורטוגל לנצרות, בשונה מתהליך הארוך שעברו יהודי ספרד, הביאה לכך שרובם לא אימצו את הנצרות באמת ובתמים אלא המשיכו לשמור על יהדותם, בצורה כזו או אחרת, בסתר, כ[[אנוסים]]. בשנת 1498 קבע המלך שיהדותם של יהודים שממירים את דתם לנצרות לא תיבדק או תיחשד למשך עשרים השנים הבאות, וב-1499 הוא אסר על יציאת יהודים מפורטוגל.