אכסאל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ טרם נכנס לתפקיד |
מ הוספת קישור לפרשת ויחי |
||
שורה 15:
מוסכם לזהות את אכסאל עם כסלות תבור, המוזכרת ב[[ספר יהושע]] בתיאור נחלת שבט יששכר{{הערה|{{תנ"ך|יהושע|יט|יז|כב}}.}} על גבול שבט זבולון{{הערה|{{תנ"ך|יהושע|יט|י|יב}}.}}, פעם כ'''הכְּסוּלֹת''' ופעם בסמיכות כ'''כִּסְלֹת תָּבֹר'''. בדפוסים הנפוצים של התנ"ך, בניגוד לכתבי היד ולמהדורות מדויקות המתבססות עליהם, מופיע השם עם [[דגש חזק|דגש]] בלמד - '''כְּסוּלֹּת'''.
[[יואל אליצור (חוקר מדעי היהדות)|יואל אליצור]] משער שהשם המקורי היה '''כְּסָלֹת''' על אותו משקל כמו [[עטרות]] ו'''כִּסְלֹת תָּבֹר''' הוא שם המקום ב[[סמיכות]] ביחד עם כינוי מזהה שנועד להבדילו ממקום עם שם דומה, אולי [[כסלון]]. עד [[יוסף בן מתתיהו]]{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''[[חיי יוסף]]''', פרק 44.}} מופיע בשם הסיומת "ות", אולם בתקופה הביזנטית השם התקצר בסופו, ל"כסלו" או "כסלוס" ומנגד ה[[שווא]] היה ל[[שווא נח]] והחלה לְהִתּוֹסֵף לעיתים [[ספיחה תחילית|א' פרוסתטית]] שיצרה את השם "אכסלו" המופיע ב[[בראשית רבה]] [[פרשת ויחי]]{{הערה|גאורג קמפפמאייר ציין שהא' נוספה בתקופה ה[[ערבית]], אולם הדבר אינו מסתבר שכן הא' מופיעה בכתבי יד של יוסף בן מתתיהו, ב[[בראשית רבה]] וברשימה כנסייתית משנת 536, ראו יואל אליצור, שמות מקומות קדומים בארץ ישראל השתמרותם וגלגולם, עמ' 7}}{{הערה|[[יואל אליצור (חוקר מדעי היהדות)|יואל אליצור]], שמות מקומות קדומים בארץ ישראל השתמרותם וגלגולם, יד יצחק בן צבי, תשס"ט, עמ' 190-192}}. ב[[כפתור ופרח]] מצוין שקוראים למקום "כסל"{{הערה|{{HebrewBooks|אישתורי הפרחי|כפתור ופרח, ספר א'|32811|ירושלים תרנ"ט, עמ׳ רצג|עמוד=335}}}}.
ישנם הגורסים ששמה נגזר מהמילה כסל, שם נרדף ל[[מותן]], ומשמעותו שהעיר יושבת כביכול על מותני ההר ("היהודי הקדמון השווה את ההר לגופו של האדם"{{הערה|שם=ze|1= '''זאב וילנאי'''}}. אחרים טוענים שהשם נובע מהמשמעות של "מבטח" כמופיע בפסוקים שונים בתנ"ך{{הערה|למשל: תהילים מ"ט יד, ע"ח ז, איוב ח, יד. [[אנציקלופדיה מקראית]], כרך ד' ערך כסלות תבר, עמ' 224}}.
| |||