היתר מכירה – הבדלי גרסאות

על פי ההיתר, האדמות החקלאיות של [[ארץ ישראל]] נמכרות לגוי למשך שנת השמיטה. על פי התומכים בהיתר זה, הפירות הגדלים בשדות המכורים אינם קדושים בקדושתב[[קדושת שמיטהשביעית]] ועל כן ניתן לסחור בהם ול[[יצוא|ייצאם]] אל מחוץ לארץ ישראל. כמו כן, לדעת המתירים מותר לעשות בשדות המכורים עבודות האסורות בשמיטה רק [[מצווה מדרבנן|מדרבנן]] (כלומר, לפי [[תקנת חכמים|תקנות חכמים]]), ולאפשר לגויים לעשות בשדות מלאכות האסורות לפי[[דאורייתא התורהודרבנן|מהתורה]]. חלק מהתומכים בהיתר גורסים שגם ליהודים מותר לעשות מלאכות בשדות המכורים.

ההיתר היה נושא לפולמוס רחב בעולם הרבני, שנתגלע בין תומכים למתנגדים, וגם היום הוא נושא מחלוקת בתוך הציבור הדתי, בעיקר בין [[יהדות חרדית|חרדים]] [[יהודים אשכנזים|אשכנזים]] מצד אחד ל[[ציונים דתיים לאומיים]] ו[[חרדים ספרדים|ספרדים]] מנגד.