חבישה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ אופסי, הוא באמצע לחבוש
AsthmaB (שיחה | תרומות)
מ הסרת קישורים עודפים
שורה 4:
 
==חבישה כעזרה ראשונה==
אחת המטרות העיקריות של החבישה היא עצירת [[דימום]] באופן זמני עד לטיפול רפואי מתקדם (בדימום חזק) או עד לעצירה טבעית של הדימום בקיום [[קרישת דם|קרישה]] (בדימום קל). חבישה למטרה זו נעשית בכמה צורות.
 
כאשר מדובר בדימום קל מתבצעת העצירה בדרך כלל באמצעות [[אגד מדבק]] או [[תחבושת]] קטנה אחרת המוצמדת אל החתך עד שהדימום נעצר מעצמו באמצעות קרישה של הדם. אולם, כאשר מדובר בדימום רציני יותר יש לבצע חבישה מסובכת יותר. אחד הנושאים החשובים הנלמדים בלימודי [[עזרה ראשונה]] הוא עצירת שטפי דם.
שורה 10:
===עצירת שטף דם===
[[קובץ:Ophthalmic eyepatch.jpg|ממוזער|שמאל|150px|חבישת עין מדממת]]
שטף דם מוגדר כיציאה של [[דם]] מכליו. ישנן שתי דרכים לעצור את השט"ד (שטף-דם):
<br />
# לחץ ישיר
# לחץ עקיף
 
שט"ד ב[[יד]] או ב[[שוק (איבר)|שוק הרגל]] יש לעצור על ידי תחבושת הלוחצת על מקור הדימום וסופגת את הדם. פעולה כזו מכונה '''לחץ ישיר''' בניגוד ל'''לחץ עקיף''' המתייחס לחסימת העורקים המובילים אל האזור הפגוע. ב[[מגן דוד אדום]] מקובל להשתמש לחבישה כזו ב'''תחבושת אישית''' (מעין כרית בד שרצועות בד ארוכות יוצאות ממנה, תחבושת זו באה באריזה [[עיקור (מיקרוביולוגיה)|מעוקרת]]), בצורת חבישה הנקראת '''דגל אנגליה''' משום שצורת ליפוף שרכי הבד מזכירים את צורת דגל אנגליה.
 
כאשר הדימום ממשיך למרות החבישה, יש להוסיף לחץ על הפצע על ידי תחבושת הנקראת '''משולש לחץ'''. משולש לחץ הוא רצועת בד עם קשר באמצעה (היוצר צורה של משולש), רצועת הבד נקשרת בחזקה מסביב לתחבושת כשה"משולש" מופנה כלפי הפצע. צורת חבישה זו מאפשרת לחץ חזק יותר על הפצע במטרה לעצור את הדימום. בחבישה זו יש להיזהר שלא לעצור את הדופק כדי לא לפגוע בחיות איבר המטרה.
שורה 28:
 
===חסימת עורקים===
ישנם מקרים בהם לא ניתן לעצור את הדימום על ידי לחץ ישיר ולכן יש לבצע '''חסימת עורקים''', הנקראת '''לחץ עקיף'''. מטרת פעולה זו לחסום את '''כל''' זרימת הדם אל האזור הפגוע. הבעיה בפעולה זו היא שכאשר זרימת דם לאיבר כלשהו נחסמה למשך זמן מסוים (כחצי שעה), מתחילים להצטבר רעלים ונוצרים קרישי דם באיבר החסום, שיחרור החסימה עלול להציף את הגוף ברעלים וקרישי הדם, חסימה זו חמורה, עד שלעיתים יש לכרות את האיבר הפגוע. אך פעולה זה הכרחית כאשר יש חשש לאיבוד דם מאסיבי.
 
חסימת עורקים תתבצע כאשר שטף הדם לא נעצר באמצעות הפעולות שהוזכרו, או כאשר מדובר בשט"ד ב[[ירך]] של אדם מבוגר (מעל גיל 8) אשר שם איבוד הדם הוא קריטי ואין זמן לנסות "לחץ ישיר".
 
חסימת עורקים תתבצע תחת אחד התנאים הבאים חלקן סיבתיות וחלקן נסיבתיות:
שורה 47:
*'''חוסם עורקים רוסי''' הוא כינוי לצורת חסימת עורקים מאולתרת שמתבצעת באמצעות רצועת בד, ומחוזקת באמצעות מקל או [[עט]] (או כל אמצעי שאפשר לאלתר בתנאי שטח) המסובב את הרצועה. צורה זו משמשת בגפה עבה כמו ירך של אדם מבוגר.
 
ההנחיה של כוחות ההצלה היא שכאשר חוסמים עורקים של אדם יש לכתוב באופן בולט על מצחו או חזהו של הפצוע את האותיות '''ח.ע''' (כלומר חוסם עורקים) ולהוסיף את שעת החסימה בארבע ספרות (לדוגמה: '''14:35'''). הוראה זו נצרכת מפני שאם הפצוע יגיע ל[[חדר ניתוח]] מקצועי בזמן, יוכלו הרופאים לאחות את הפצע ולהוריד את חסימת העורקים. לאחר כשעתיים מתחיל נזק עצבי, ולאחר כ-6 שעות הנזק העצבי יהיה בלתי הפיך-נמק.
 
ככלל, יש להעדיף תמיד לחץ ישיר על פני לחץ עקיף, רק כאשר אין ברירה יש להיעזר בלחץ עקיף.
שורה 57:
 
===חבישת כוויה===
בחבישה של [[כווייה]] משתמשים בדרך כלל בתחבושת מטאלין שהיא המתאימה ביותר לטיפול בכוויות, ואם אין תחבושת כזו ניתן להשתמש גם בתחבושת אחרת בתנאי שאינה נדבקת לעור ובמקביל אין אידוי רב דרכה.
[[כוויה|כוויות]] באזור ה[[פנים]]/[[עין|העיניים]] ניתן לחבוש באמצעות פדי גזה ספוגים בנוזל סטרילי (סודיום כלוריד). כוויה נרחבת מסכנת את הפצוע בהתייבשות, ולכן הוא ייצטרך החזר נוזלים במצבים קיצוניים.
 
שורה 79:
*[[אבץ]]- מחקרים הוכיחו כי האבץ משחרר [[מינרל]]ים המסייעים לפצע להירפא, וניתן כיום לקנות תחבושות מיוחדות המכילות אבץ.
*[[קולגן]]- גם הקולגן משחרר מינרלים המסייעים לפצע, וגם הוא משמש בחבישות מיוחדות.
*[[חלמון]] ביצה עם מלח- זוהי [[תרופת סבתא]] ידועה המשמשת להפחתת נפיחות ב[[נקע|בנקעים]]ים.
 
==חבישה לצורך קיבוע==
שורה 85:
במקרה של [[שבר (רפואה)|שבר]] באחת מן העצמות, מתבצעת חבישה שעיקר מטרתה היא לקבע את האיבר על מנת שלא לאפשר תזוזה של העצם שתחמיר את המצב.
 
הקיבוע נעשה בדרכים שונות ותלוי במבנה האיבר אותו מקבעים.
 
גם כאן יש הבדל בין קיבוע זמני שעושים בשטח (שמטרתו למנוע תזוזה ונזק עד הטיפול), לבין קיבוע ארוך טווח (שמטרתו איחוי העצמות). כאשר מדובר בקיבוע בשטח יש להשתמש ברצועות בד כדי לקשור את האיבר לגוף ולמנוע תזוזה. בכל מקרה אין לשנות את התנוחה המקורית בה היה מונח האיבר לפני הקיבוע, אף אם זו נראית תנוחה מעוותת. (בקורסי עזרה ראשונה מקובל לחלק בין שבר (ביד) של 45°, 90°,ו-180° כשלכל אחד יש צורת קיבוע משלו).
שורה 99:
 
===חבישה לקיבוע צינורות===
כשמפנים פצוע שקיבל טיפול החייאתי ראשוני שכולל החדרת או חיבור צינורות לגופו ([[עירוי]], [[קטטר|קטטר זונדה]], [[קטטר|קטטר פולי]], [[טרוקר]], [[טובוס]] ועוד) יש סכנה שצינורות אלה יתלשו בזמן פינוי הפצוע למקום בו הוא אמור לקבל המשך טיפול. לכן יש לקשור ולהדביק את הצינורות האלה אל גוף הפצוע בקיבוע הקרוי "קיבוע אדי" הנעשה בעזרת תחבושת וסרט דביק.
 
==ראו גם==