אחמד אבן איברהים אל-גאזי – הבדלי גרסאות

בימים הבאים האימאם אחמד חוזק בתוספת חיילים טריים. דה גאמה שהבין שצריך לפעול במהירות הוביל כוח שוב בצורת ריבוע ב-[[16 באפריל]] והחל לנוע לכיוון מחנהו של האימאם אחמד. אף על פי שה[[מוסלמים]] נלחמו בהם יותר משבועיים ברציפות, [[סוס]]יהם של המוסלמים כמעט ושברושברו את המרובע הפורטוגזי, ובכך בהזדמנות זו צבאו של האימאם נסוג. כאסטאנהוסו מתאר זאת:

כשהוא מחוזק על ידי ההגעה של ה[[בהר נגוס יסחק]], דה גאמה צעד דרומה אחרי כוחות האימאם אחמד, אף על פי כן, בגלל התחלתה של עונת הגשמים היא מנעה מדה גאמה לעמוד מול האימאם גראן בפעם השלישית. בעצתה של המלכה [[סאבלה וואנגאל]], דה גאמה החל בבניית מחנה [[חורף]] ב[[ווופלה]] ליד [[אגם אשאנג]], אך עדיין בתווחבטווח ראייה מאויבו{{הערה|1=ר.ס. ווחיטאווי, המסע הפורטוגזי לחבש 1541-1543, עמוד 53.}}.

כשהם יודעים שהניצחון טמון במספר כלי ה[[נשק]], האימאם ביקש עזרה מידידיו המוסלמים. לפי אבבה [[ג'ואצ'ים לה גראנד]], האימאם אחמד קיבל 2000 רובאיים ו[[ארטילריה]] מ[[חצי האי ערב]], ו-900 חיילים מ[[האימפריה העות'מאנית]]. בינתיים, בגלל פצועים ותקלות אחרות, רובאיירובאי דה גאמה הוקטנו לל300 300 רובאייםרובאים. אחרי שהגשמייםשהגשמים הסתיימו, האימאם אוחמדאחמד תקף את המחנה הפורטוגזי והרג את כל 140 חיילי דה גאמה. דה גאמה עצמו, נפצע באופן קשה ונלכד עם עשרה מחייליו אחרי שחסו על חייו ביקשו ממנו להתאסלם הוא סירב והוצא להורג{{הערה|1=ג'ארונימו לובו, המסלול של ג'ארונימו לובו, עמודים 201-217.}}.

הניצולים מהקרב והקיסר האתיופי [[גלאוודיוס, קיסר אתיופיה|גלאוודיוס]] שיתפו פעולה ויחד עם הספקה פורטוגזית, תקפו את האימאם אחמד ב-[[21 בפברואר]] [[1543]] ב[[קרב ויינה דגה]], שם 9,000 מחייליהם הצליחו להביס את 15,000 החיילים של האימאם אחמד. האימאם נהרג על ידי רובאי פורטוגזי, שנפצע בצורה קטלנית נפצע קשה בקרב הקודם.

אשתו של האימאם [[באטי דאל וואמבארה]] הצליחה לברוח משדה הקרב עם שרידים מהחיל הטורקי, והם עשו את דרכם לעיר [[הרר]], שם כינסה את חסידי בעלה. ככוונהבכוונה בלנקוםלנקום את מוות בעלה, היא התחתנה עם אחיינו [[נור אבן מאג'והיד]] בתנאי שזה יקום את מפלת האימאם.