הבדלים בין גרסאות בדף "קרל מרטל"

נוספו 306 בתים ,  לפני שנה
אין תקציר עריכה
מ (הסרת קטלוג כפול בין "קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-xx" וקטגוריות בנות שלה. ראו דיון שעבר מהמזנון בשיחת קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-18#קטגוריות. (תג))
{{השושלת הקרולינגית}}
[[קובץ:Charles Martel 01.jpg|ממוזער|שמאל|200px|פסל של קרל מרטל. נוצר ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] ומוצג ב[[ארמון ורסאי]]]]
'''קרל מרטל''' ([[לטינית]]: '''Carolus Martellus''', "קרל ה[[פטיש קרב|פטיש]]" וליתר דיוק "קרל המקבי"; [[צרפתית]]: '''Charles Martel'''; [[גרמנית]]: '''Karl Martell'''; נולד בשנת [[688]] לערך - מת ב-[[22 באוקטובר]] [[741]]), המכונה גם "'''קרל הפטיש'''" (כ[[פטיש קרב|פירוש המילה מרטל]]), היה [[מנהיג פוליטי]] וצבאי [[פרנקים|פרנקי]] ששימש כ[[מאיורדומוס]] למלכים ה[[השושלת המרובינגית|מרובינגים]] ושלט דה-פקטו בתקופת [[אינטררגנום]] שבין [[737]] למותו ב-741, תוך שימוש בתואר "דוכס" ו"נסיך הפרנקים".
 
קרל מרטל ידוע בין היתר בשל ניצחונו ב[[קרב טור]] ([[732]]), קרב שבו חיל הרגלים החזק, אותו הקים, הביס ליד [[פואטיה]] צבא מוסלמי שפלש מספרד צפונה. מרטל נחשב לאחת הדמויות המשפיעות ביותר בהיסטוריה של [[ראשית ימי הביניים]]. במהלך הקריירה הצבאית שלו הוא נוצח רק בקרב אחד - [[קרב קלן]] ([[716]]) - והוא נחשב לאחת הדמויות שהשפיעו על דמותם של ה[[פיאודליזם]] וה[[אביר]]ות בימי הביניים.
קרל מרטל היה בן למשפחה מצאצאי [[ארנולף ממץ]] ומצד סבתו מ[[שושלת הפפינים]]. הוריו היו המאיורדומוס [[פפין מהרסטל]] ובת זוגו (מ[[נישואי פרידל]]), [[אלפאידה]]. על פי מסורות, הוא נולד ב[[אנדן]] (Andenne), עיר המצויה בימינו ב[[ולוניה]] במחוז [[נאמור (מחוז)|נאמור]]. לאחר מות אביו ב-[[714]], ובהיעדר יורשים לגיטימיים (שני בניו של פפין מנישואיו ל[[פלקטרודה]], רעייתו החוקית - [[דרוגו משמפן]], ו[[גרימו הצעיר]] היו מתים), ביקש לתפוס את תפקיד המאיורדומוס. פרטרודה התנגדה להעניק את השלטון לבן הלא-לגיטימי, כלאה אותו וניסתה להעלות במקומו את תאודואלד, בנו של גרימו, אבל המזימה לא צלחה בידה.
 
קרל מרטל מת ב[[קיארזי]] (Quierzy). נכדו הוא [[קרל הגדול]]. לאחר מותו נחלקה [[פרנקיה]] בין שני בניו, [[קרלומן]] ו[[פפין הגוץ]]. אחיהם למחצה [[גריפו]] נכלא על ידי שני האחים ב[[מנזר]].
 
הכינוי "מרטל" הוא מאוחר והוענק לו על ידי רושמי רשומות כמאה שנה לאחר מותו, כנראה בהשראת כינויו של [[יהודה המקבי]].{{הערה|1=Pierre Riche, The Carolingians: A Family Who Forged Europe, University of Pennsylvania Press, 1993. עמ' 44.}}
 
== קישורים חיצוניים ==