מחקר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור להאקדמיה ללשון העברית
שורה 33:
בכל תחום [[מדע]]י מתגבשות שיטות ניסוי ותצפית ספציפיות משלו המשקפות את יכולת המחקר באותו תחום, צורכי המחקר באותו תחום ומסורת המחקר באותו תחום. בכל תחום מדעי יש תצפיות מדעיות. ניסויים מדעיים הם יחסית נדירים בשטחי מדע צעירים, אולם עם התבססותם של רוב תחומי המדע, נצפית גם התבססות של המחקר הניסויי ברוב התחומים האלה. ככל שהשיטות הניסוייות מפותחות יותר בתחום מדע מסוים, מושם עליהן דגש רב יותר.
 
[[קובץ:Milgram Experiment.png|איור של ניסוי של סטנלי [[מילגרם]], בתחום הפסיכולוגיה של ציות לסמכות|ממוזער]]<br />
 
===מחקר כמותי מול איכותי===
סיווג נוסף של שיטות מחקר נוגע למידת הכימות של המידע. ב[[מחקר כמותי]], החוקר מכניס את המידע הנאסף לתוך מערכת נוקשה של כללים המאפשרת [[השוואה]] יותר קלה, בעוד ב[[מחקר איכותי]] החוקר משתמש בדרכי ביטוי רבות יותר לייצוג המידע הנאסף, במחיר קושי גדול יותר בהשוואה.
 
ב[[מדעי הטבע]] שיטות ל[[מחקר כמותי]] הן מפותחות יותר מאשר ב[[מדעי החברה]] ובמדעי החברה הן מפותחות יותר מאשר ב[[מדעי הרוח]]. גם בתוך שלוש קבוצות אלה אפשר למצוא הבדלים בין תפוצת המחקרים הכמותיים: ב[[פיזיקה]] המחקר כמותי יותר מאשר ב[[ביולוגיה]]. ב[[כלכלה]] המחקר כמותי יותר מאשר ב[[חינוך]]. אולם במרבית שטחי המדע משמשים מחקר כמותי ואיכותי זה בצד זה.
 
<br />
 
=== מחקר בסיסי ומחקר יישומי ===
כמו כן, אפשר לחלק את המחקר ל[[מחקר בסיסי]] ומחקר יישומי. מחקר בסיסי נעשה ברובו באוניברסיטאות ומטרתו הרחבת הידע בנושא מסוים ללא מטרה ברורה. לעומתו, מחקר יישומי מתבצע בגופי ממשלה, חברות מסחריות ומכוני מחקר פרטיים ומטרתו עיבוד הידע התיאורטי שהתקבל במחקר הבסיסי, כדי ליישמו על שאלות ובעיות ממשיות. אפשר למצוא מחקר יישומי בכלל תחומי הדעת, ובמיוחד בשאלות הנוגעות לחברה ולכלכלה. בישראל יש כמה מכוני מחקר מובילים העוסקים במחקר יישומי בשאלות חברתיות, בהם [[מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל]], [[מכון סאלד]], [[מכון ון ליר בירושלים|מכון ון-ליר]], [[מרכז טאוב]] ו[[מרכז אדוה|מרכז אדווה]].
 
 
===איסוף מידע מול ניתוח של מידע קיים===