בית אל-עזה – הבדלי גרסאות

הבית נבנה במחצית הראשונה של [[המאה ה-19]] בידי בני משפחת אל-עזה, שהגיעו מאזור [[טנטא]]הר שבדלתה של ה[[נילוס]] ב[[מצריםחברון]]. המשפחה התגוררה ב[[יפו]], ובזכות קשריה עם הסולטאן [[עבדול חמיד השני]], ניתנו לה אדמות רבות בארץ, בעיקר באזור [[חבל לכיש|לכיש]]. בעיר יפו החזיקה המשפחה בית אחד, וארבעה בתים נוספים הוקמו באזור הדרך ל[[ירושלים]], היא דרך בן-צבי של ימינו. הבתים היו מפוארים, ואחד מהם אף שימש את סגן ה[[קונסול דיפלומטי|קונסול]] ה[[צרפת]]י פיליברט ז'יל בסוף המאה ה-19 ואת סגנו של [[הרברט סמואל]] בתקופה מאוחרת יותר. בבית הסמוך למפגש הרחובות בן-צבי ותל גיבורים של ימינו, התגורר חליל אל-עזה, שהיה בעל קשרים ענפים גם עם היהודים, ובין באי ביתו היו גם [[אהרן שלוש]] ו[[חיים ויצמן]]. חליל אל-עזה הלך לעולמו ב-[[1942]], ובנו איסמעיל המשיך בדרכו{{הערה|שם=הארץ|{{הארץ|אייל טואג, דליה קרפל|זוהי יפו, ילדה|1.1303343|5 בפברואר 2008}}}}.

רבים מבני משפחת אל-עזה נאלצו לעזוב את [[ישראל]] במהלך [[מלחמת העצמאות]], אך חלקם נשאר ביפו וביישוב [[אל-עזי]], הסמוך ל[[כפר מנחם]]., הוחל על הבית [[חוק נכסי נפקדים]], ואף ש[[צה"ל]] תפס את הבית במהלך המלחמה ונשאר בו, הוא משלם למשפחה דמי [[שכירות (מקרקעין)|שכירות]]{{הערה|שם=הארץ|}}.

ב-[[1954]] הקים צה"ל בבית את מועדון [[קליעה]] כביר, שפעל במסגרת ה[[גדנ"ע]]]]{{הערה|שם=הארץ|}}. בתוך המבנה היה [[מטווח]] ל[[אקדח]]ים, ובחצר מטווח ל[[רובה|רובים]]. המועדון הכשיר אלפי קלעים, כמה מהם היו לבכירי הקלעים בישראל. בעקבות הצלחת המועדון, הקים הגדנ"ע מועדונים דומים ברחבי הארץ, במסגרת [[גדנ"ע קליעה]]. כיום ניתן לראות בקירות שונים בבית ובמיוחד בדלת הליוואן העתיקה את החורים שפערו ה[[קליע]]ים של החניכים הפחות מוצלחים. מפקד המתקן, דן דוד, התגורר עם משפחתו במבנה סמוך.