תל קסילה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: אחס\1 |
מ עיצוב |
||
שורה 1:
{{אתר ארכאולוגי
[[קובץ:Eretz Yisrael Mus. Map 006.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מיקומו של תל קסילה (בחום), במרכזו של מוזיאון ארץ ישראל. בהגדלת התמונה נראית הסככה המרובעת שמעל לרובע המקדשים ורובע המגורים מעליה. המפה מודרמת]]▼
| שם =
| שם בשפת המקור =
▲| תמונה = [[קובץ:Eretz Yisrael Mus. Map 006.jpg
| כיתוב = מיקומו של תל קסילה (בחום), במרכזו של מוזיאון ארץ ישראל. בהגדלת התמונה נראית הסככה המרובעת שמעל לרובע המקדשים ורובע המגורים מעליה. המפה מודרמת
| שמות נוספים =
| מדינה =
| מיקום = בתחומו של [[מוזיאון ארץ ישראל]] ב[[רמת אביב]]
| קואורדינטות =
| אורך =
| רוחב =
| שטח = 100 [[דונם]]
| קוטר =
| גובה מעל פני הים = 40 מטר
| תרבויות =[[כנען|התרבות הכנענית]]{{ש}}[[פלשתים|התרבות הפלישתית]]
| תקופות =[[התקופה הכלקוליתית]]{{ש}}[[ארץ ישראל בעת העתיקה#ברונזה בייניימית|ברונזה בייניימית]]{{ש}}[[תקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל|תקופת הברונזה המאוחרת]]{{ש}}[[תקופת הברזל בארץ ישראל|תקופת הברזל I]]{{ש}}[[תקופת הברזל בארץ ישראל|תקופת הברזל II]]{{ש}}[[התקופה הביזנטית בארץ ישראל]]{{ש}}[[התקופה המוסלמית המוקדמת בארץ ישראל]]
| בונה =
| עשוי מ =
| נבנה =
| ננטש = [[התקופה המוסלמית המוקדמת בארץ ישראל]]
| סוג = [[תל]]
| מאורעות =
| התגלה =
| חפירות =[[1950]], [[1951]], [[1959]]{{ש}} [[1971]]-[[1974]]
| ארכאולוגים = [[עמיחי מזר]]
| מצב = הרוס
| גישה לציבור = כן
| הערות =
| אתר אינטרנט =
| מפה = {{מפה דינמית|זום=14}}
| כיתוב מפה =
| כיתוב מפה מפורטת = תרשים רובע המקדשים בתל
}}
[[קובץ:Qassila 124.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבט לעבר התל ממזרח - מימין הסככה שניצבת מעל מתחם המקדשים ורובע המגורים משמאל לה]]
[[קובץ:Qassila 115.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שני אוסטרקונים - הממצא הראשון בתל]]
▲[[קובץ:Qassila 094.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תרשים רובע המקדשים בתל]]
'''תל קסילה''' הוא [[תל]] [[ארכאולוגיה|ארכאולוגי]] השוכן כיום בתחומו של [[מוזיאון ארץ ישראל]] ב[[רמת אביב]] בצפונה של [[תל אביב]]. במקום נמצאו ממצאים שתרמו רבות לידע אודות ה[[פלשתים]], אשר ישבו בתל החל ב[[המאה ה-12 לפנה"ס|מאה ה-12 לפנה"ס]] ועד תחילת [[המאה ה-10 לפנה"ס]]. בתל 12 שכבות - שלוש הראשונות (12 עד 10) מקבילות לתקופת השלטון הפלשתי (שיאו של היישוב בשכבה 10), ושכבות 9 עד 1 מאוחרות לו.
שורה 9 ⟵ 43:
==תולדות התל==
===תקופת הברונזה===
ב[[ארץ ישראל בעת העתיקה#ברונזה תיכונה|תקופת הברונזה התיכונה II א']] היה במקום יישוב ארעי, שנשתמרו ממנו רק [[חרס]]ים מועטים. תחילת יישוב הקבע בתל קסילה מקבילה להגעת הפלשתים ל[[ארץ ישראל]] במאה ה-12 לפנה"ס. קודם לכן לא היה התל נושב, והיישוב ה[[כנענים|כנעני]] הקדום יותר, ששכן ב[[תל גריסה]] הסמוך ("תל נפוליאון"), שקע בתקופה זו וחשיבותו ירדה. הפלשתים בחרו להתבסס בתל קסילה המהווה חלק מרכס ה[[כורכר]] המקביל לחופי [[הים התיכון]], ואשר היה מוקף אותה עת ב[[ביצה (סביבה טבעית)|ביצות]]. ביחס לתל גריסה שוכן תל קסילה קרוב יותר לשפך ה[[נחל הירקון|ירקון]] אל הים, כשני קילומטרים בלבד. בתקופה זו עבר אפיק הירקון מעט צפונה מהתוואי הנוכחי שלו, ככל הנראה במקום בו עוברות כיום [[שדרות רוקח]], ועל כן הנמל הפנימי שהקימו הפלשתים על גדות הנחל, שכן בסמוך לתל. בתי היישוב הפלישתי הוקמו על המדרון המערבי של התל הפונה אל הים. ליישוב היה גרעין צפוף ובו שכן המרכז הפולחני, וסביבו השתרע שטח פתוח שבו הוקמו בתי מגורים. המקדש במרכז היישוב היה מבנה קטן עשוי מאולם בודד, שניצב במרכזה של חצר גדולה. בתוך המבנה היו ספסלים שנועדו להנחת המנחות, ובמה מדורגת במרכזו נועדה ככל הנראה לצלם האליל.
שורה 19 ⟵ 53:
{{ציטוט|תוכן="התרבות הפלשתית, כפי שהיא מתגלה לעינינו מן החפירות בתל קסילה ובאתרים פלשתיים אחרים, היא תרבות עירונית מפותחת. בתל קסילה ניתן להבחין בסימני תכנון עירוני מדוקדק... תרבות מפותחת זו התקיימה בתקופה שבה רבות מערי כנען, כמו חצור בגליל ולכיש בשפלה, עמדו בחורבנן, ושבטי ישראל חיו באזורי ההר והשפלה הפנימית בכפרים חקלאיים ובמסגרת שבטית, קודם להקמת המלוכה".{{הערה|1=[http://mikranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=2914 פלשתים על גדות הירקון, עמיחי מזר]}}}}
סוף תקופת השיא של העיר בא לה בשנת 990 לפנה"ס לערך
{| style="float: right; clear: none; padding: 0.1em"
|-
שורה 41 ⟵ 75:
{{-}}
===תקופת הברזל===
ב[[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|תקופה הביזנטית]] שכן יישוב כפרי דליל סביב תל קסילה, ועל התל עצמו ניצב [[בית מרחץ]]. צפונית-מזרחית לתל שכן [[בית כנסת]] [[שומרונים|שומרוני]] מ[[המאה ה-6]]. רצפת ה[[פסיפס]] של בית כנסת זה נשתמרה והיא מוצגת בתחומי המוזיאון אין סיטו. רק שליש משטח הרצפה השתמר, ובה דגמים הנדסיים. ברצפה קבועות שלוש כתובות, [[כתובת שומרונית מתל קסילה|אחת]] ב[[שומרונית]] ושתיים ב[[יוונית]]. שתיים מהן מציינות שמות תורמים ונוסח השלישית הוא:
{{ציטוט|תוכן="ברכה ושלום על ישתראל ועל המקום הזה. אמן".{{הערה|1=[http://www.eretzmuseum.org.il/main/site/index.php3?page=32 האתר הרשמי]}}}}
המבנה המאוחר ביותר שידוע כי ניצב על התל הוא ה[[חאן (מבנה)|חאן]] ששכן במקום ב[[התקופה
{| style="float: right; clear: none; padding: 0.1em"
|-
שורה 86 ⟵ 120:
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תל אביב-יפו: אתרים ארכאולוגיים]]
[[קטגוריה:רמת אביב]]
| |||