דני אשר – הבדלי גרסאות

לאחר שחרורו היה בצוות ההקמה והדריך ב[[המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה|מכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה]]{{הערה|יובל לפו"ם, מערכות, משרד הביטחון, 2004.}} במגמת "ברק" ובקורסים נוספים במכללות צה"ל וב[[המכללה לפיקוד טקטי|מכללה לפיקוד טקטי]] (מלט"ק). שם פיתח, בין השאר, [[תרגיל צבאי|משחקי מלחמה]] כולל כאלה נתמכי מחשב, במקביל עסק במחקר ובכתיבה צבאית. בשנת [[2002]] השלים לימודי [[דוקטורט]] ב[[אוניברסיטת חיפה]] בתחום היסטוריה צבאית ולימודי המזרח התיכון. חקר והוציא לאור מחקרים ב[[המחלקה להיסטוריה (צה"ל)|מחלקה להיסטוריה]] אודות [[מלחמת של"ג]] ובהם המחקר שפורסם בחלקו בדבר [[הקרב על הבופור]]. במהלך השנים עסק כמרצה וחוקר באוניברסיטת חיפה, [[האוניברסיטה העברית בירושלים]], [[אוניברסיטת בר-אילן]], [[מכללת בית ברל]] ו[[מכון אבשלום]]. היה מראשוני המרצים ב[[תוכניתתכנית חבצלות]] של אמ"ן באוניברסיטת חיפה. הוא מתרכז במחקר ובכתיבת ההיסטוריה של אמ"ן. במקביל הוא חבר בצוות ההיגוי של העמותה לחקר כוח המגן, הנהלת [[המרכז למורשת המודיעין|העמותה למורשת המודיעין (מל"מ)]], הנהלת העמותה להיסטוריה צבאית וחבר בוועדה הבינלאומית לביבליוגרפיה של היסטוריה צבאית ליד העמותה הבינלאומית להיסטוריה צבאית (ICMH).

אשתו מנוחה הייתהאשת חינוך, שהייתה גם מנהלת חט"ב "אלון" ב[[רעננה]] ומנהלת המחלקה לחינוך על יסודי ב[[המרכז לטכנולוגיה חינוכית|מט"ח]]. בנו [[איתי אשר]] הוא איש תקשורת. בתו נועה אשר-מרקו היא הציר הכלכלי של ישראל ביפן. בתו נורית אשר-פניג היא עו"ד המתמחה בזכויות אמנים.