פנחס ליטבינובסקי – הבדלי גרסאות

פיוטר ולדימירוביץ ליטבינובסקי נולד לזאב וחוה ליטבינובסקי ב[[נובוגאורגייבסק]] שב[[אוקראינה]]. אביו היה סוחר,; פנחס התחנך בבית דתי ולמד בילדותו ב[[תלמוד תורה|"חדר"]].

בשנת ב-[[1912]] הוא קיבל [[מלגת לימודים]] לאקדמיה לאמנות ב[[אודסה]], בהשם פגש באת [[בוריס ש"ץ]], שהזמינו [[עלייה לארץ ישראל|לעלות לארץ ישראל]] וללמוד באקדמיה לאמנות [[בצלאל]], שאותהאותה הוא ייסד. ליטבינובסקי נענה להזמנתו של שץ, אך שב כעבור זמן קצר לרוסיה והחל אתללמוד לימודיושם באקדמיה לאמנות ב[[סנקט פטרבורג|פטרוגרד]]. בשנת ב-[[1917]] נשא את ליזה לבית טורגובסקי לאישה.

בשנת ב-[[1919]], לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]], [[העלייה השלישית|עלה ליטבינובסקי בשנית לישראל]], בלווית רעייתו ליזה, על סיפון האוניה "[[רוסלן]]". באניה זו הגיעו עמו גם הצייר [[יוסף זריצקי]], [[ברוך אגדתי]] ופרופ' [[יוסף קלויזנר]]. בני הזוג התיישבהתיישבו ב[[ירושלים]], אולםאך כעבור תקופהזמן קצרהקצר עברעברו לחיות ב[[קומונה]] שב[[ביתניה עילית]] שב[[הגליל|גליל]]. עבודתו בציור בירושלים נמשכה וזכתה להצלחה, ובשנים [[1924]]-[[1928]] הוצגו יצירותיו בתיאטרון "[[האהל]]" ב[[תל אביב]] וב[[מגדל דוד]] בירושלים. בשנת ב-[[1926]] עיצב את תפאורתהתפאורה המחזהלמחזה "[[הדיבוק]]" שהוצג ב[[הבימה]]., בהבימהשם זכה לפגוש לראשונה את [[חנה רובינא]].

ליטבינובסקי הצטרף להתארגנות "אגד" של האמנים המודרניים, שכללה אמניםאת כגוןהציירים [[אריה לובין]], [[אברהם מלניקוב]], [[ציונה תג'ר]], [[חנה אורלוף]], [[יוסף זריצקי]], [[חיים גליקסברג]], [[ראובן רובין]], [[אריה אלואיל]] ו[[נחום גוטמן]]. הקבוצה ערכה תערוכה בשנת [[1929]] בדירה ב[[רחוב אלנבי]], מול [[קולנוע מוגרבי]]. תערוכה אחרת של אמנות מודרנית הוצגה בשנת [ב-[1930]] ב[[מוזיאון תל אביב לאמנות|מוזיאון תל אביב]] ונקראה "ראשית המודרניזם בציור הישראלי 1920 - 1930".

ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות השלושים]] הרבה ליטבינובסקי לשהות ב[[פריז]] והושפע מעבודותיהם של [[אנרי מאטיס]], [[פיקאסו]] ושל הציירים היהודים מקרב מ[[האסכולה של פריז]]. בשנת ב-[[1935]] הוא ערך תערוכת יחיד ראשונה של יצירותיו בבצלאל. בשלהי תקופה זו הוא עבר עם משפחתו וחי במשותף עם האמן [[משה מוקדי]]; והשנייםהשניים הקימו יחדביחד [[סטודיו]] לציור.

בשנת ב-[[1960]], לאחר הפסקה של 17 שנים, 1960 העלההעמיד תערוכה ב[[ביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת זמננו|ביתן הלנה רובינשטיין]] שכללה 180 עבודות של 30 שנות יצירה.

ליטבינובסקי הוא חתן [[פרס דיזנגוף]] לשנת מ-[[1939]], [[יקיר ירושלים]] בשנת ב-[[1970]] וחתן [[פרס ישראל]] לציור לשנת ב-[[1980]].

פנחס ליטבינובסקי נפטר בערב ראש השנה [[תשמ"ו]] (ספטמבר 1985) בירושלים, ונטמן ב[[הר המנוחות]]. הוא הותיר אחריו שתי בנות. בתו דפנה היא [[משורר]]ת.

בשנת ב-[[1986]], במלאת שנה למותו, התקיימה ב[[משכן הכנסת]] תערוכה מיצירותיו.

בשנת ב-[[2010]] נערכה בספריית אוניברסיטת בר-אילן תערוכת "דיוקן וספר". התערוכה כללה דיוקנאות של רבנים פרי מכחולו של ליטבינובסקי ותצוגת ספרים שכתבו הדמויות המצוירות. התערוכה מוצגת בתצוגת קבע (נכון לראשית 2014) בבנין הספרייה המרכזית (סל"ה).