ח'ירבת אל-חמאם – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קובץ על יד (שיחה | תרומות) מ הוספת קישור לגלגל שיניים |
הרחבה |
||
שורה 1:
{{אתר ארכאולוגי
| שם =
[[קובץ:Hirbat el Hamam.jpg|ממוזער]]▼
| שם בשפת המקור =
'''ח'ירבת אל-חמאם'''{{הערה|1=במפה האתר רשום בתור "ח'ירבת אל-חמם" - ללא "א"}} הוא אתר [[ארכאולוגיה|ארכאולוגי]] אשר התגלה על ידי חוקר [[ארץ ישראל]] [[אדם זרטל]] מ[[אוניברסיטת חיפה]] במסגרת [[סקר הר מנשה]]. ▼
| כיתוב = מבט על ח'ירבת אל-חמאם
| שמות נוספים = [[נרבתא]]
| מדינה =
| מיקום =
| קואורדינטות =
| אורך =
| רוחב =
| שטח = 40 דונם
| קוטר =
| גובה מעל פני הים = 247 מטר
| תרבויות =[[כנען|התרבות הכנענית]]
| תקופות ={{ש}}[[תקופת הברזל בארץ ישראל|תקופת הברזל II]]{{ש}}[[התקופה ההלניסטית בארץ ישראל]]{{ש}}[[התקופה הרומית בארץ ישראל]]
| בונה =
| עשוי מ =
| נבנה =
| ננטש = [[התקופה הרומית בארץ ישראל]]
| סוג = [[תל]]
| מאורעות = [[המרד הגדול]]
| התגלה = 1978
| חפירות = [[אוניברסיטת חיפה]] במסגרת [[סקר הר מנשה]].
| ארכאולוגים = [[אדם זרטל]]
| מצב = הרוס
| גישה לציבור = לא
| הערות =
| אתר אינטרנט =
| מפה = {{מפה דינמית|זום=12}}
| כיתוב מפה =
| מפה מפורטת =
[[קובץ:מפה מפורטת של האתר וסביבתו.png|250px]]
| כיתוב מפה מפורטת = מפה מפורטת של האתר וסביבתו
}}
▲'''ח'ירבת אל-חמאם'''{{הערה|1=במפה האתר רשום בתור "ח'ירבת אל-חמם" - ללא "א"}} הוא אתר [[ארכאולוגיה|ארכאולוגי]] אשר התגלה על ידי
ח'ירבת אל-חמאם ממוקמת ב[[תל]] בצפון מערב ה[[שומרון]], סמוך ומדרום לוואדי ג'וז, אחד היובלים של [[נחל חדרה]]. ח'ירבת אל-חמאם מצויה במחצית הדרך בין [[עמק דותן]] ל[[השרון|שרון]], כ-3 קילומטר מערבית-דרומית להתנחלות [[מבוא דותן]], 4 ק"מ מערבית צפונית לכפר הערבי [[עראבה (שומרון)|עראבה]] ו-10 ק"מ מזרחית ל[[באקה-ג'ת|באקה אל-גרבייה]], בגובה של 247 מ' מעל [[גובה פני הים|פני הים]].
==היסטוריה==
במקום נמצאו שרידים החל מ[[תקופת הברזל בארץ ישראל|תקופת הברזל II]], כנראה מ[[המאה ה-10 לפנה"ס]]. התגלו ממצאים [[כנען|כנעניים]] רבים, בהם שרידי מבנים, חרסים וכלים, בהם חפצי פולחן, בעיקר [[צלמיות במזרח הקרוב ובעולם האגאי הקדום|צלמיות]] של ה[[אשרה (אלה)|אלה אשרה]]. רוב השרידים שבתל הם מ[[התקופה ההלניסטית בארץ ישראל|תקופה ההלניסטית]], שבה נבנו הביצורים של העיר העליונה, "אולי - על דרך ההשערה – על ידי [[אלכסנדר ינאי]]"{{הערה|שם=zar|1= אדם זרטל, 'מערכת המצור הרומית בח'ירבת אל חמאם (נרבתא) בשומרון'. קדמוניות י"ד, 1981. עמ' 112-118}}.
העיר פסקה להתקיים, על פי עדות המטבעות והחרסים, בסוף [[המאה ה-1]], היא תקופת [[המרד הגדול]]. הדבר מתאים לעדותה של מערכת המצור. לא נמצאו עדויות לחורבן או שריפה, ונראה שהעיר ניטשה. בהיעדר עדויות היסטוריות ברורות אפשר רק לשער את נסיבות סופה של העיר. מערכת המצור המשוכללת, והעובדה שהדייק לא נסגר בדרום, רומזים על אפשרות כניעתם של תושבי העיר{{הערה|שם=zar}}.▼
==זיהוי השרידים במקום==▼
יש המזהים את המקום בתור "אֲרֻבּוֹת", "עיר מחוז" בימי מלכות [[שלמה]]. היה זה מקום מושבו של בן-חסד, אחד הנצבים של שלמה המלך כפי שמובא ב[[ספר מלכים]] א':" וְלִשְׁלֹמֹה שְׁנֵים-עָשָׂר נִצָּבִים, עַל-כָּל-יִשְׂרָאֵל, וְכִלְכְּלוּ אֶת-הַמֶּלֶךְ, וְאֶת-בֵּיתוֹ: חֹדֶשׁ בַּשָּׁנָה יִהְיֶה עַל-אחד (הָאֶחָד), לְכַלְכֵּל. ... בֶּן-חֶסֶד, בָּאֲרֻבּוֹת; לוֹ שֹׂכֹה, וְכָל-אֶרֶץ חֵפֶר. (פרק ד',ז' - י'). השם ארבות נשתמר כנראה בשמו של הכפר הסמוך ע ר ב ה{{הערה|שם=zar|1= מקור:'''אדם זרטל''' }}.▼
הנציבות השלישית של שלמה המלך חלשה על אזור [[השרון]] ו[[עמק חפר]], כללה את העיר [[שוכה]], המזוהה היום בין השאר עם הכפר הערבי "שְוֵיכָּה" " 3 ק"מ צפונית מ[[טול כרם]]. המחוז של ימי שלמה גבל בדרום עם המחוז השני - של הנציב בֶּן-דֶּקֶר : "בְּמָקַץ וּבְשַׁעַלְבִים, וּבֵית שָׁמֶשׁ; וְאֵילוֹן, בֵּית חָנָן", במזרח עם המחוז הראשון - של בֶּן-חוּר בְּהַר אֶפְרָיִם ובצפון עם המחוז הרביעי - של בֶּן-אֲבִינָדָב, בנפת [[תל דור|דֹּאר]]▼
לאור שרידי הדייק וה[[מחנה|מחנות]] ה[[צבא]] בעלי אופי [[הקיסרות הרומית|רומאי]] מניחים כי הייתה גם העיר [[נרבתא]] המוזכרת אצל [[יוסף בן מתתיהו]] כמקום אליו נמלטו יהודי [[קיסריה]]. אולם, במקור זה אין עדות לקיומו של המצור על העיר, וזיהויה שנוי במחלוקת.▼
על פי [[יוסף בן מתתיהו]] העיר [[נרבתא]] הוחרבה בידי [[קסטיוס גאלוס]] בתחילת המרד{{הערה|1=[[יוסף בן מתתיהו]] [[מלחמות היהודים]] פרק ב}}.
==תיאור העיר==
בחפירות שנערכו במקום בשנת [[1982]] זוהו האתרים הבאים:
שורה 20 ⟵ 51:
* מערכת המצור הרומאית - מסביב לעיר התגלתה מערכת מצור רומית, כמעט שלמה, הכוללת: [[דייק]], [[סוללה (צבא)|סוללת]] מצור ומחנות. אורך הדייק היה כ-2 ק"מ. נמצאו שלושה מחנות מצור, שניים קטנים ואחד בינוני. [[סוללת מצור]] ארכה היה כ-110 מ' ורחבה כ-3 מ'. הסוללה ניצבת לחומת העיר וניגשת לחלקה התחתון. גובה הסוללה כיום כמטר אחד מעל פני האוכף, וחלקה הדרומי עוצב בצורת מעין משולש, שפורש על ידי החופרים כרחבת בניה (Baulager) - המקום שבו נהג הצבא הרומי להרכיב את מכונות המצור{{הערה|שם=zar}}.
▲==זיהוי השרידים במקום==
▲יש המזהים את המקום בתור "אֲרֻבּוֹת", "עיר מחוז" בימי מלכות [[שלמה]]. היה זה מקום מושבו של בן-חסד, אחד הנצבים של שלמה המלך כפי שמובא ב[[ספר מלכים]] א':" וְלִשְׁלֹמֹה שְׁנֵים-עָשָׂר נִצָּבִים, עַל-כָּל-יִשְׂרָאֵל, וְכִלְכְּלוּ אֶת-הַמֶּלֶךְ, וְאֶת-בֵּיתוֹ: חֹדֶשׁ בַּשָּׁנָה יִהְיֶה עַל-אחד (הָאֶחָד), לְכַלְכֵּל. ... בֶּן-חֶסֶד, בָּאֲרֻבּוֹת; לוֹ שֹׂכֹה, וְכָל-אֶרֶץ חֵפֶר. (פרק ד',ז' - י'). השם ארבות נשתמר כנראה בשמו של הכפר הסמוך
▲הנציבות השלישית של שלמה המלך חלשה על אזור [[השרון]] ו[[עמק חפר]], כללה את העיר [[שוכה]], המזוהה היום בין השאר עם הכפר הערבי "שְוֵיכָּה" " 3 ק"מ צפונית מ[[טול כרם]]. המחוז של ימי שלמה גבל בדרום עם המחוז השני - של הנציב בֶּן-דֶּקֶר : "בְּמָקַץ וּבְשַׁעַלְבִים, וּבֵית שָׁמֶשׁ; וְאֵילוֹן, בֵּית חָנָן", במזרח עם המחוז הראשון - של בֶּן-חוּר בְּהַר אֶפְרָיִם ובצפון עם המחוז הרביעי - של בֶּן-אֲבִינָדָב, בנפת [[תל דור|דֹּאר]]
▲לאור שרידי הדייק וה[[מחנה|מחנות]] ה[[צבא]] בעלי אופי [[הקיסרות הרומית|רומאי]] מניחים כי הייתה גם העיר [[נרבתא]] המוזכרת אצל [[יוסף בן מתתיהו]] כמקום אליו נמלטו יהודי [[קיסריה]]. אולם, במקור זה אין עדות לקיומו של המצור על העיר, וזיהויה שנוי במחלוקת.
▲העיר פסקה להתקיים, על פי עדות המטבעות והחרסים, בסוף [[המאה ה-1]], היא תקופת [[המרד הגדול]]. הדבר מתאים לעדותה של מערכת המצור. לא נמצאו עדויות לחורבן או שריפה, ונראה שהעיר ניטשה. בהיעדר עדויות היסטוריות ברורות אפשר רק לשער את נסיבות סופה של העיר. מערכת המצור המשוכללת, והעובדה שהדייק לא נסגר בדרום, רומזים על אפשרות כניעתם של תושבי העיר{{הערה|שם=zar}}.
== לקריאה נוספת ==
שורה 39 ⟵ 67:
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אתרים ארכאולוגיים כנעניים בארץ ישראל]]
▲[[קטגוריה:אתרים ארכאולוגיים יהודיים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:השומרון: אתרים ארכאולוגיים]]
| |||