|
|
|
המונח ששימש בחוקי מדינת ישראל לציון המעסיק היה "מעביד". מונח זה ספג ביקורת בתחילת 1951 מצד חבר הכנסת [[יעקב גיל (ליפשיץ)|יעקב גיל]] מ[[הציונים הכלליים]] שטען שבכל מקום בתנ"ך שבו מופיע השורש להעביד הוא מופיע בקונטציה שלילית ועל כן יש להשתמש במקום זאת במונח "נותן עבודה". הצעתו של גיל לא נתקבלה, בגלל הטענה שהמונח "נותן עבודה" מעביר קונטציה של חסד שניתן לעובד{{הערה|{{על המשמר|יעקב פרחי|הכנסת התפוזרה|1951/03/02|00206}}}}.
ביולי 2014 אישרה [[הכנסת]] חוק{{הערה|[httphttps://wwwfs.justiceknesset.gov.il/NR/rdonlyres/B200CC32-57C7-4943-A379-102E1257952E19/43209law/2459119_lsr_306572.pdf חוק להחלפת המונח מעביד (תיקוני חקיקה), התשע”ד-2014], ס"ח 2459 מ-15 ביולי 2014}} הקובע שב-45 מחוקי מדינת ישראל, שבהם מופיע המונח "מעביד" על הטיותיו, הוא יוחלף למונח "מעסיק". דברי ההסבר להצעת החוק נימקו זאת: "למונח מעביד, על הטיותיו, עלולה להיות משמעות שלילית, המתקשרת בין היתר לניצול, שיש בה כדי להשפיע על השיח המשפטי והציבורי כלפי מי שמעסיק עובדים. לפיכך מוצע להחליף מונח זה במונח מעסיק, שאינו טעון במשמעות שלילית כאמור."{{הערה|[httphttps://wwwfs.knesset.gov.il/Laws/Data19/BillKnessetlaw/535/53519_ls1_268596.pdf הצעת חוק להחלפת המונח מעביד (תיקוני חקיקה), התשע”ד–2014], ה"ח הכנסת 535 מ-15 בינואר 2014}} גם לאחר תיקון זה מתקיימים מאות מופעים של המושג "מעביד" ב[[פקודת מס הכנסה]], ב[[חוק הביטוח הלאומי]], ב[[חוק ביטוח בריאות ממלכתי]] ובחוקים נוספים.
== ראו גם ==
|
