עזקה – הבדלי גרסאות

"וידע כי אל משואות לכיש נחנו שומרים ככל האתת אשר נתן אדני כי לא נראה את עזקה"{{הערה|שמואל אחיטוב, אסופת כתובות עבריות,(ירושלים: מוסד ביאליק 1992) עמ' 42}}

 

 

ב[[התקופה הביזאנטית|תקופה הביזאנטית]], [[אבסביוס]] איתר את עזקה בין [[בית גוברין (עיר קדומה)|אלבתרופוליס]] (בית גוברין) וירושלים, אך ב[[מפת מידבא]] נזכר שם היישוב "בית זכריה", הוא כפר זכריה בימינו ועל שמו קרוי גם התל. ליד הכיתוב במפת מדבא מצוירת כנסייה גדולה ומעל לציור כתובת שתרגומה: "ציון זכריה הקדוש". לטענת [[אבי יונה]] חצר הכנסייה נחשבה למקום קבורת הנביא ושהבניין היה חדש ונודע ברבים בזמן שנתחברה המפה. כנראה נתחלף לנוצרים בתקופה הביזאנטית [[זכריה הנביא]] בזכריה אבי [[יוחנן המטביל]] ולכן הבניין כה מפואר. הבניין עצמו נזכר לראשונה אצל [[אנטונינוס מפלקנטיה]] (570 לספירה){{הערה|מ' אבי יונה, א"י ב' (תשי"ג), עמ' 151}}