טלמו סארה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת קטלוג כפול בין קטגוריה:אישים במאה ה-21 וקטגוריות בנות שלה (תג) (דיון)
שורה 1:
{{אישיות כדורגל}}
'''תלמו סאראוננדיה מונטויה''' (ב[[ספרדית]]: '''Telmo Zarraonandia Montoya''';{{כ}} [[20 בינואר]] [[1921]] - [[23 בפברואר]] [[2006]]), שנודע בשם '''תלמו סארה''', היה [[כדורגלן]] [[ספרד]]י ששיחק בעמדת ה[[חלוץ (כדורגל)|חלוץ]] ונודע במיוחד בשל 15 שנותיו ב[[אתלטיק בילבאו]] והופעותיו ב[[נבחרת ספרד בכדורגל|נבחרת ספרד]]. במשך 59 שנים, החזיק בשיא כ[[מלך השערים]] בתולדות [[ליגתלה העל הספרדית בכדורגלליגה|הליגה הספרדית]] עם 251 שערים{{הערה|שיאו של תלמו סארה נשבר על ידי [[ליאו מסי]] ב-22 בנובמבר 2014.}} עד שנשבר ב-[[2014]] על ידי ליאו מסי. כמו כן מחזיק בשיא כמבקיע המוביל בתולדות אתלטיק בילבאו עם 333 כיבושים בכל המסגרות.
 
הצטיינותו של סארה זכתה להוקרה רבה על ידי ארגונים וקבוצות ב[[כדורגל בספרד|כדורגל הספרדי]] לאורך השנים, ובין היתר "[[פרס סארה]]", המוענק לשחקן הספרדי עם מספר הכיבושים הגבוה בליגה, קרוי על שמו.
שורה 7:
סארה נולד בעיירה [[ארנדיו]], והחל את הקריירה שלו ב[[מועדון כדורגל|מועדון הכדורגל]] המקומי ב-[[1937]], עת חתם על חוזהו המקצועני הראשון. ב-[[1940]] עבר ל[[אתלטיק בילבאו]], אשר בנתה את סגלה מחדש סביב שחקנים צעירים לאחר [[מלחמת האזרחים בספרד|מלחמת האזרחים]]. פתיחתו בקבוצה הייתה מרשימה, כשהוא הבקיע צמד שערים כבר במשחק הבכורה שלו, נגד [[ולנסיה (כדורגל)|ולנסיה]].
 
במהלך עונתו השנייה, [[1941]]/[[1942]], נעדר סארה מהקבוצה באופן זמני עקב שירותו הצבאי. לאחר חזרתו סייע לקבוצה להעפיל לגמר [[גביע המלך הספרדי]], שם נחל עמה הפסד מאכזב ל[[ברצלונה (כדורגל)|ברצלונה]] - סארה החמיץ את הבעיטה המכריעה ב[[דו-קרב בעיטות עונשין]] שהכריע את המשחק לזכות היריבה. בעונת 1942/[[1943]] הוביל סארה את בילבאו לעונה המוצלחת ביותר בתקופתו, שהסתיימה בזכייה ב"[[דאבל]]" של [[ליגתלה העל הספרדית בכדורגלליגה|אליפות ספרד]] וגביע המלך. הוא הבקיע 25 שערים בכל המסגרות במשך העונה, ובהם השער היחיד בניצחון על [[ריאל מדריד]] בגמר הגביע. בעונה הבאה סבל סארה מ[[שבר (רפואה)|שבר]] ב[[עצם הבריח]] שהשבית אותו ממשחק לתקופה ארוכה, אך הצליח לזכות עם הקבוצה בגביע פעם נוספת.
 
בעונת [[1944]]/[[1945]] סיים סארה לראשונה כ[[מלך השערים]] של הליגה, עם 20 שערים. במקביל סייע לבילבאו לזכות בגביע המלך בפעם השלישית ברציפות, על אף שהורחק על ידי ה[[שופט כדורגל|שופט]] במשחק הגמר נגד ולנסיה. בשנים הבאות הפגין דומיננטיות יוצאת דופן מבחינה אישית, אף שבילבאו לא הגיעה להישגים קבוצתיים רבים. זכייתה הבאה של הקבוצה בתואר, גביע המלך, הגיע ב-[[1950]]. סארה הצעיד קבוצתו לניצחון על [[ריאל ויאדוליד]] במשחק הגמר, במהלכו הבקיע ארבעה שערים, כולל [[שלושער]] בתוך ה[[הארכה]]. בכך שבר שיא כיבושים למשחק גמר בתולדות הטורניר.