פתיחת התפריט הראשי

לה ליגה

אליפויות ספרד בכדורגל

לה ליגהספרדית: Primera División, החטיבה הראשונה, או La Liga) היא ליגת הכדורגל הבכירה בספרד, ונחשבת לאחת הליגות הטובות בעולם. נכון ל-2019 הליגה מדורגת במקום הראשון בדירוג אופ"א[1]. מטעמי חסות, שמה הרשמי הוא La Liga Santander.

לה ליגה
Primera División
La Liga
Soccerball current event.svg עונת 2019/2020 בלה ליגה
שם מלא Campeonato Nacional de Liga de Primera División
כינוי לה ליגה
תחום כדורגל
ארגון מנהלת הליגות
מדינות ספרדספרד  ספרד
קונפדרציה אופ"א
קבוצות 20
נשיא חבייר טאבס
תאריך הקמה 1929
אלופה נוכחית ברצלונה (זכייה 26)
מירב הזכיות ריאל מדריד (33 זכיות)
מפעל מקביל גביע המלך הספרדי
מפעל נמוך סגונדה דיוויסיון
האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

לה ליגה מדורגת במקום הראשון בדירוג אופ"א בחמש השנים האחרונות (נכון ל-2019). בסך הכל לה ליגה הייתה במקום הראשון 18 פעמים, יותר מכל ליגה אחרת. מועדוני הלה ליגה זכו ברוב הזכיות של ליגת האלופות (18) ושל הליגה האירופית (11), והשחקנים שלה זכו במספר הגבוה ביותר של פרס כדור הזהב (22).[דרוש מקור]

לה ליגה היא אחת מליגות הספורט המקצועיות הפופולריות ביותר בעולם, עם ממוצע של 26,741 צופים במשחקי ליגה בעונת 2014/15. זהו הממוצע השישי בגובהו מבין כל ליגות הספורט המקומיות והמקצועיות בעולם, וכן הרביעי בגובהו מבין כל ליגות הכדורגל בעולם, אחרי ליגת העל ההודית, הפרמייר ליג והבונדסליגה[2].

הלה ליגה הוקמה בשנת 1929 ובשנה זאת זכתה ברצלונה.

מבנהעריכה

בליגה משתתפות 20 קבוצות המקיימות ביניהן שני מפגשים, אחד בכל סיבוב; האחד בבית והשני בחוץ, ובסך הכל משחקות 38 משחקים בעונה סדירה. בסוף העונה שלוש הקבוצות שסיימו במקומות האחרונים (18-20) נושרות לליגת המשנה. שתי הקבוצות שסיימו ראשונות בליגת המשנה מעפילות ללה ליגה, הליגה הראשונה, יחד עם מנצחת הפלייאוף המפגיש בין הקבוצות במקומות 3-6 בליגת המשנה.

ארבע הקבוצות המאיישות את המקומות הראשונים בסוף העונה משתתפות בליגת האלופות; ארבע הראשונות מעפילות אוטומטית לשלב הבתים בליגת האלופות, הקבוצה שסיימה במקום החמישי וכן זוכת גביע המלך הספרדי מעפילות אוטומטית לשלב הבתים של הליגה האירופית ואילו הקבוצה שסיימה במקום השישי משתתפת בליגה האירופית כבר מסיבוב המוקדמות השלישי.

היסטוריהעריכה

הקמהעריכה

באפריל 1927 הציע חוסה מריה אצ'ה, אחד מהבעלים של מועדון הכדורגל "אראנס קלוב דה גצו", את הרעיון להקים ליגה לאומית בכדורגל. לאחר דיונים רבים על גודל הליגה והרכבה, התאחדות הכדורגל הספרדית הסכימה בסופו של דבר על עשר קבוצות שישתתפו בליגה הראשונה בשנת 1929. ריאל מדריד, ברצלונה, אתלטיק בילבאו, ריאל סוסיאדד, ארנאס קלוב דה גצו וריאל אוניון נבחרו כולן כזוכות קודמות של גביע המלך. אתלטיקו מדריד, אספניול ואירופה השתתפו כסגניות בגביע המלך, וראסינג סנטנדר העפילה דרך תחרות נוקאאוט. רק שלושה מהמועדונים המייסדים, ריאל מדריד, ברצלונה ואתלטיק בילבאו, מעולם לא נשרו מהליגה הראשונה.

שנות השלושיםעריכה

אף על פי שברצלונה זכתה בליגה הראשונה ב-1929 וריאל מדריד זכתה באליפויות הראשונות שלה ב-1932 וב-1933, הייתה אתלטיק בילבאו הקבוצה הדומיננטית בליגה, והיא זכתה באליפות בשנים 1930, 1931, 1934 ו-1936. בילבאו גם הייתה סגנית ב-1932 ו-1933. בשנת 1935, ריאל בטיס, שהייתה ידועה אז בשם "בטיס בלומפיה", זכתה היחידה שלה עד היום. הלה ליגה לא פעלה במהלך מלחמת האזרחים בספרד.

בשנת 1937, בזמן מלחמת האזרחים, קבוצות מהאזור הרפובליקני של ספרד, פרט לריאל ואתלטיקו מדריד, אף שגם הן נכללו באזור הרפובליקני דאז, התחרו בליגה שנקראה "ליגה מדיטרנאה", בה זכתה ברצלונה. שבעים שנה מאוחר יותר, ב-28 בספטמבר 2007, ברצלונה ביקשה מההתאחדות הספרדית להכיר בזכייה ב"ליגה מדיטרנאה" כאליפות לאומית. בקשה זו באה בעקבות דרישה מההתאחדות להכיר בזכייתה של לבאנטה ב"קופה דה לה אספניה ליברה" (גביע ספרד החופשית), טורניר גביע שהתקיים בשנת 1937 באזור הרפובליקני בזמן מלחמת האזרחים, כזכייה בגביע המלך. עם זאת, ההתאחדות עדיין לא קיבלה החלטה בעניין[3].

שנות הארבעיםעריכה

עם חזרת הליגה לפעילות לאחר מלחמת האזרחים בספרד, היו אלה אתלטיקו אוויאסיון (כיום אתלטיקו מדריד), ולנסיה וסביליה נחשבו למועדונים החזקים ביותר. אתלטיקו השתתפה בליגה הראשונה בעונת 1939/40 כתחליף לריאל אוביידו, שהאצטדיון שלה ניזוק בזמן המלחמה. אתלטיקו זכתה באליפות הראשונה שלה באותה עונה, וגם שמרה על התואר בשנת 1941. בעוד מועדונים אחרים איבדו שחקנים עקב פציעות מהמלחמה, אתלטיקו התחזקה בעקבות מיזוג עם המועדון "אוויאסיון נסיונל". הסגל הצעיר שהיה לוולנסיה לפני המלחמה נותר בשלמותו, ובשנים שלאחר המלחמה הוביל את ולנסיה לשלוש אליפויות בשנים 1942, 1944 ו-1947. ולנסיה הייתה גם סגנית בשנים 1948 ו-1949. סביליה נהנתה גם היא מתור זהב קצר, וסיימה כסגנית ב-1940 וב-1942, לפני שזכתה באליפות היחידה שלה עד היום ב-1946. בחלקו השני של העשור, החלה ברצלונה להיות הכוח השולט כאשר זכתה באליפות בשנים 1945, 1948 ו-1949.

אלפרדו די סטפנו, פושקש, קובאלה וסוארסעריכה

 
הארגנטינאי אלפרדו די סטפנו היה חלק מהדומיננטויות של ריאל מדריד בשנות החמישים

אף על פי שאתלטיקו מדריד, שנודעה דאז בשם "אתלטיקו אוויאסיון", הייתה אלופה בשנים 1950 וב-1951, תחת שיטת הקטנאצ'ו של המאמן הלניו הררה, שנות החמישים הראו את תחילת הדומיננטיות של ברצלונה וריאל מדריד. בשנות השלושים, הארבעים והחמישים היו מגבלות קפדניות על שיתוף שחקנים זרים. ברוב המקרים, יכלו להיכלל רק שלושה שחקנים זרים בהרכב, כלומר לפחות שמונה שחקנים מקומיים היו חייבים לשחק בכל משחק. במהלך שנות החמישים, כללים אלה נעקפו על ידי ריאל מדריד וברצלונה, על ידי התאזרחותם של אלפרדו די סטפנו, פרנץ פושקש, ולאסלו קובאלה. בארסה, בהובלת קובאלה, זכתה באליפות ב-1952 וב-1953. די סטפנו, פושקש ופרנסיסקו חנטו היו הגרעין של ריאל מדריד ששלטה במחצית השנייה של שנות החמישים. מדריד זכתה באליפות בפעם הראשונה כ"ריאל מדריד" בשנת 1954 ושמרה על התואר שלה בשנת 1955. ריאל זכתה שוב בשנים 1957 ו-1958, כשרק אתלטיק בילבאו הפריעה לרצף שלה ב-1956. במהלך תקופה זו, ריאל מדריד זכתה גם ברצף של חמישה גביעי אירופה רצופים. ברצלונה, עם המאמן הלניו הררה והשחקן לואיס סוארס מירמונטס, זכתה באליפות ב-1959 וב-1960.

שנות הדומיננטיות של ריאל מדרידעריכה

בין השנים 1961 ל-1980, ריאל מדריד שלטה בליגה המקומית, וזכתה באליפות 14 פעמים, למרות זאת, זכתה ריאל מדריד רק פעם אחת בכל התקופה הזאת בגביע אירופה לאלופות ב-1966, בניגוד גמור לזכייתה חמש פעמים רצופות בגביע אירופה החל מהגמר הראשון ב-1956.

14 האליפיות בתקופה זו כללו רצף של חמש אליפויות בין 1961 ל-1965 ושני רצפים של שלוש אליפויות רצופות (1967-1969 ו-1978-1980). במהלך תקופה זו, רק אתלטיקו מדריד היוותה קצת אתגר לריאל מדריד, והיא זכתה בארבע אליפויות בשנים 1966, 1970, 1973, ו-1977. מהמועדונים האחרים, רק ולנסיה בשנת 1971, וברצלונה בהובלת יוהאן קרויף בשנת 1974 הצליחו להתגבר על הדומיננטיות של ריאל מדריד.

שנות השמוניםעריכה

הרצף של ריאל מדריד הסתיים בשנת 1981 כאשר ריאל סוסיאדד זכתה באליפות הראשונה שלה אי פעם, אשר שמרה על התואר גם בשנה לאחר מכן בשנת 1982. אחריה זכתה גם אתלטיק בילבאו בשתי אליפויות רצופות בשנים 1983 ו-1984. המאמן טרי ונבלס הוביל את ברצלונה לאליפות אחת בשנת 1985, לפני שריאל מדריד זכתה שוב עוד חמש פעמים רצופות (1986-1990) עם קבוצה בהדרכת לאו בינהאקר שכללה את הוגו סאנצ'ס ואת חמישיית העיט האגדית - אמיליו בוטרגניו, מנולו סאנצ'יס, רפאל מרטין ואסקס, מיצ'ל ומיגל פרדסה.

שנות התשעיםעריכה

יוהאן קרויף חזר לברצלונה כמאמן בשנת 1988. קרויף הציג שחקנים כמו פפ גווארדיולה, חוסה מריה באקרו, צ'יקי בגיריסטיין, יון אנדוני גויקוצ'אה, רונאלד קומאן, מיכאל לאודרופ, רומאריו וחריסטו סטויצ'קוב. קבוצה זו זכתה באליפות ארבע פעמים בין 1991 ל-1994 וזכתה גם בגביע אירופה ב-1992. לאודרופ עבר ליריבה ריאל מדריד, ועזר לה לסיים את הרצף של ברצלונה ולזכות באליפות ב-1995. אתלטיקו מדריד זכתה באליפות התשיעית שלה ב-1996, לפני שריאל מדריד זכתה בעוד אליפות בשנת 1997. לאחר ההצלחה של קרויף, הולנדי אחר - מאמן אייאקס לואי ואן חאל - הגיע לקאמפ נואו, ועם הכשרונות לואיס פיגו, לואיס אנריקה וריבאלדו, ברצלונה זכתה שוב באליפות בשנים 1998 ו-1999.

העשור הראשון של המאה ה-21עריכה

כשהלה ליגה נכנסה למאה החדשה, ריאל מדריד וברצלונה מצאו את עצמן מתמודדות מול אתגרים חדשים. בין השנים 1993 ו-2004 סיימה דפורטיבו לה קורוניה בשלושת המקומות הראשונים תשע פעמים, נתון טוב יותר מאשר ריאל מדריד או ברצלונה, ובשנת 2000, תחת אימונו של חאבייר אירורטה, היא הפכה לקבוצה התשיעית שזוכה באליפות ספרד. ריאל מדריד זכתה בשתי אליפויות נוספות ב-2001 וב-2003 וגם זכתה בליגת האלופות בשנת 2000 ו-2002, את האליפות ה-30 שלה, זכתה ב-2007 אחרי שלוש שנות בצורת. תחת אימונו של הקטור קופר, ולנסיה סיימה פעמיים רצופות כסגנית בליגת האלופות בשנים 2000 ו-2001. יורשו, רפא בניטז, בנוי על זה והוביל את המועדון לזכייה באליפות בשנת 2002 וזכייה בדאבל, אליפות וגביע אופ"א בשנת 2004. בעונת 2004/05 ברצלונה המתחדשת, בהובלת רונאלדיניו, זכתה בתואר הראשון שלה במאה החדשה, ובנוסף דאבל של ליגה וליגת האלופות בעונת 2005/06. עם שחקנים ברמה עולמית כמו ראול גונזלס, רוד ואן ניסטלרוי וגונסאלו היגוואין, ריאל מדריד זכתה באליפות פעמיים רצופות בעונות 2006/07 ו-2007/08. תחת פפ גווארדיולה, בהובלת כישרונות "לה מאסיה" כמו ליונל מסי, צ'אבי ואנדרס אינייסטה, זכתה ברצלונה בשלוש אליפויות רצופות (2008/09, 2009/10 ו-2010/11).

העשור השני של המאה ה-21עריכה

בעונת 2011/12, ריאל מדריד זכתה באליפות בפעם ה-32 תחת אימונו של ז'וזה מוריניו ושברה מספר שיאי ליגה: כמות הנקודות בעונה (100), כמות שערים בעונה (121), כמות ניצחונות בעונה (32) וכמות ניצחונות חוץ בעונה (16). מאמן ברצלונה טיטו וילאנובה השווה את שיא 100 הנקודות שנה לאחר מכן בעונת 2012/13 תוך כדי שהוא נלחם בסרטן סופני. אתלטיקו מדריד זכתה באליפות בעונת 2013/14, שהייתה הראשונה שלה אחרי 18 שנים, והפעם הראשונה לאחר עשר שנים שריאל מדריד או ברצלונה לא זכו באליפות. ברצלונה זכתה בעונת 2014/15 כמו גם בעונת 2015/16, וכתוצאה מכך ברצלונה זכתה ב-6 אליפויות ב-8 שנים. בעונת 2016/17 ריאל מדריד זכתה באליפות לאחר 5 שנים, תחת אימונו של זינדין זידאן. בעונת 2017/18 ברצלונה זכתה בליגה בעונתו האחרונה של אינייסטה והשיגה הישג מרשים של הפסד אחד בלבד בכל העונה. בעונת 2018/19 ברצלונה זכתה פעם נוספת בליגה, כשבאותה עונה ליונל מסי השווה את שיא הזכיות בתואר הפיצ'יצ'י שהיה שייך לטלמו זארה עם 6 זכיות.

עונת 2019/2020עריכה

בעונת 2019/2020 משתתפות בליגה הקבוצות:

מועדון עיר חבל אצטדיון מושבים עונה ראשונה
בליגה הבכירה
ראשית התקופה הנוכחית
בליגה הבכירה
אוססונה פמפלונה נווארה  נווארה אל סדאר 18,761 1935/1936 2019/2020
אייבר אייבר חבל הבסקים  חבל הבסקים איפורואה 7,083 2014/2015 2014/2015
אספניול ברצלונה קטלוניה  קטלוניה RCDE 40,500 1929 1994/1995
אתלטיק בילבאו בילבאו חבל הבסקים  חבל הבסקים סן ממס 53,289 1929 1929
אתלטיקו מדריד מדריד קהילת מדריד  מדריד ונדה מטרופוליטנו 67,703 1929 2002/2003
ברצלונה ברצלונה קטלוניה  קטלוניה קאמפ נואו 99,354 1929 1929
גרנדה גרנדה אנדלוסיה  אנדלוסיה לוס קרמנס 22,094 1941/1942 2019/2020
דפורטיבו אלאבס ויטוריה חבל הבסקים  חבל הבסקים מנדיסורוצה 19,840 1930/1931 2016/2017
ויאריאל ויאריאל קהילת ולנסיה  ולנסיה לה סרמיקה 24,890 1998/1999 2013/2014
ולנסיה ולנסיה קהילת ולנסיה  ולנסיה מסטאייה 49,500 1931/1932 1987/1988
חטאפה חטאפה קהילת מדריד  מדריד קולוסיאום אלפונסו פרס 17,393 2004/2005 2017/2018
לבאנטה ולנסיה קהילת ולנסיה  ולנסיה סיוטאט דה ולנסיה 26,354 1963/1964 2017/2018
לגנס לגנס קהילת מדריד  מדריד בוטארקה 12,450 2016/2017 2016/2017
מיורקה פלמה דה מיורקה האיים הבלאריים  האיים הבלאריים סון-מוש 23,142 1969/1970 2019/2020
סביליה סביליה אנדלוסיה  אנדלוסיה רמון סאנצ'ס פיחואן 42,714 1934/1935 2001/2002
סלטה ויגו ויגו גליסיה  גליסיה באלאידוס 29,000 1939/1940 2012/2013
ריאל בטיס סביליה אנדלוסיה  אנדלוסיה בניטו ויימרין 60,720 1932/1933 2015/2016
ריאל מדריד מדריד קהילת מדריד  מדריד סנטיאגו ברנבאו 81,044 1929 1929
ריאל ואיאדוליד ואיאדוליד קסטיליה ולאון  קסטיליה ולאון חוסה סורייה 26,512 1948/1949 2018/2019
ריאל סוסיאדד סן סבסטיאן חבל הבסקים  חבל הבסקים אנואטה 32,000 1929 2010/2011

* אתלטיק בילבאו, ברצלונה וריאל מדריד שיחקו בליגה הראשונה מאז הקמתה ב-1929 ולא ירדו מעולם לליגה השנייה.
** העונה הראשונה שוחקה בשנת 1929 בלבד, החל מה-10 בפברואר ועד ל-23 ביוני.

מועדונים מהלה ליגה באירופהעריכה

 
ריאל מדריד נגד בורוסיה דורטמונד בליגת האלופות בשנת 2013

לה ליגה מדורגת כיום (2017) מדורגת במקום הראשון בדירוג הליגות של אופ"א, מעל הפרמייר ליג האנגלית שבמקום השני והסרייה א' שבמקום השלישי[1]. הדירוג מבוסס על הופעתן של קבוצות מאותה ליגה בתחרויות באירופה על פני תקופה של חמש שנים.

ריאל מדריד, ברצלונה וולנסיה הן חלק מעשר קבוצות הכדורגל המצליחות ביותר בכדורגל האירופאי מבחינת גביעים אירופיים. שלוש הקבוצות הללו, יחד עם סביליה ואתלטיקו מדריד, הן חמש קבוצות מהמצליחות ביותר בתולדות התחרויות האירופאיות; חמש הקבוצות הללו הן הקבוצות הספרדיות היחידות שזכו בחמישה או יותר גביעים בינלאומיים. דפורטיבו לה קורוניה היא הקבוצה הספרדית החמישית עם הכי הרבה הופעות בליגת האלופות - אחרי ריאל מדריד, ברצלונה, ולנסיה ואתלטיקו מדריד - עם חמש הופעות בליגת האלופות ברצף, כולל הגעה עד חצי הגמר בעונת 2003/04[4].

בעונת 2005/06, זכתה ברצלונה בליגת האלופות וסביליה זכתה בגביע אופ"א, בכך לה ליגה הפכה לליגה הראשונה שרשמה דאבל אירופי מאז 1997. ב-25 באוגוסט 2015, לה ליגה הפכה לליגה הראשונה (והיחידה עד שהפרמייר ליג עשתה זאת גם בשנת 2017), ששלחה חמש נציגות לשלב הבתים של ליגת האלופות (ריאל מדריד, ברצלונה, אתלטיקו מדריד, סביליה וולנסיה)[5].

אלופות הליגהעריכה

עונה אלופה
1929 ברצלונה
1929/1930 אתלטיק בילבאו
1930/1931 אתלטיק בילבאו
1931/1932 ריאל מדריד
1932/1933 ריאל מדריד
1933/1934 אתלטיק בילבאו
1934/1935 ריאל בטיס
1935/1936 אתלטיק בילבאו
1937 - 1939 אין1
1939/1940 אתלטיקו מדריד
1940/1941 אתלטיקו מדריד
1941/1942 ולנסיה
1942/1943 אתלטיק בילבאו
1943/1944 ולנסיה
1944/1945 ברצלונה
1945/1946 סביליה
1946/1947 ולנסיה
1947/1948 ברצלונה
1948/1949 ברצלונה
1949/1950 אתלטיקו מדריד
1950/1951 אתלטיקו מדריד
1951/1952 ברצלונה
1952/1953 ברצלונה
1953/1954 ריאל מדריד
1954/1955 ריאל מדריד
1955/1956 אתלטיק בילבאו
1956/1957 ריאל מדריד
1957/1958 ריאל מדריד
1958/1959 ברצלונה
1959/1960 ברצלונה
עונה אלופה
1960/1961 ריאל מדריד
1961/1962 ריאל מדריד
1962/1963 ריאל מדריד
1963/1964 ריאל מדריד
1964/1965 ריאל מדריד
1965/1966 אתלטיקו מדריד
1966/1967 ריאל מדריד
1967/1968 ריאל מדריד
1968/1969 ריאל מדריד
1969/1970 אתלטיקו מדריד
1970/1971 ולנסיה
1971/1972 ריאל מדריד
1972/1973 אתלטיקו מדריד
1973/1974 ברצלונה
1974/1975 ריאל מדריד
1975/1976 ריאל מדריד
1976/1977 אתלטיקו מדריד
1977/1978 ריאל מדריד
1978/1979 ריאל מדריד
1979/1980 ריאל מדריד
1980/1981 ריאל סוסיאדד
1981/1982 ריאל סוסיאדד
1982/1983 אתלטיק בילבאו
1983/1984 אתלטיק בילבאו
1984/1985 ברצלונה
1985/1986 ריאל מדריד
1986/1987 ריאל מדריד
1987/1988 ריאל מדריד
1988/1989 ריאל מדריד
1989/1990 ריאל מדריד
עונה אלופה
1990/1991 ברצלונה
1991/1992 ברצלונה
1992/1993 ברצלונה
1993/1994 ברצלונה
1994/1995 ריאל מדריד
1995/1996 אתלטיקו מדריד
1996/1997 ריאל מדריד
1997/1998 ברצלונה
1998/1999 ברצלונה
1999/2000 דפורטיבו לה קורוניה
2000/2001 ריאל מדריד
2001/2002 ולנסיה
2002/2003 ריאל מדריד
2003/2004 ולנסיה
2004/2005 ברצלונה
2005/2006 ברצלונה
2006/2007 ריאל מדריד
2007/2008 ריאל מדריד
2008/2009 ברצלונה
2009/2010 ברצלונה
2010/2011 ברצלונה
2011/2012 ריאל מדריד
2012/2013 ברצלונה
2013/2014 אתלטיקו מדריד
2014/2015 ברצלונה
2015/2016 ברצלונה
2016/2017 ריאל מדריד
2017/2018 ברצלונה
2018/2019 ברצלונה

דירוג אלופות הליגהעריכה

מועדון זכיות סגנויות עונות זכייה
ריאל מדריד
33
23
1931/32, 1932/33, 1953/54, 1954/55, 1956/57, 1957/58, 1960/61, 1961/62, 1962/63, 1963/64, 1964/65, 1966/67, 1967/68, 1968/69, 1971/72, 1974/75, 1975/76, 1977/78, 1978/79, 1979/80, 1985/86, 1986/87, 1987/88, 1988/89, 1989/90, 1994/95, 1996/97, 2000/01, 2002/03, 2006/07, 2007/08, 2011/12, 2016/17
ברצלונה
26
25
1929, 1944/45, 1947/48, 1948/49, 1951/52, 1952/53, 1958/59, 1959/60, 1973/74, 1984/85, 1990/91, 1991/92, 1992/93, 1993/94, 1997/98, 1998/99, 2004/05, 2005/06, 2008/09, 2009/10, 2010/11, 2012/13, 2014/15, 2015/16, 2017/2018, 2018/19
אתלטיקו מדריד
10
8
1939/40, 1940/41, 1949/50, 1950/51, 1965/66, 1969/70, 1972/73, 1976/77, 1995/96, 2013/14
אתלטיק בילבאו
8
7
1929/30, 1930/31, 1933/34, 1935/36, 1942/43, 1955/56, 1982/83, 1983/84
ולנסיה
6
6
1941/42, 1943/44, 1946/47, 1970/71, 2001/02, 2003/04
ריאל סוסיאדד
2
3
1980/81, 1981/82
דפורטיבו לה קורוניה
1
5
1999/2000
סביליה
1
4
1945/46
ריאל בטיס
1
0
1934/35

זכיות לפי עריםעריכה

עיר אליפויות מועדונים
מדריד
43
ריאל מדריד (33), אתלטיקו מדריד (10),
ברצלונה
26
ברצלונה (26)
בילבאו
8
אתלטיק בילבאו (8)
ולנסיה
6
ולנסיה (6)
סן סבסטיאן
2
ריאל סוסיאדד (2)
סביליה
2
ריאל בטיס (1), סביליה (1)
לה קורוניה
1
דפורטיבו לה קורוניה (1)

זכיות לפי קהילות אוטונומיותעריכה

קהילה אוטונומית אליפויות מועדונים
מדריד
43
ריאל מדריד (33), אתלטיקו מדריד (10)
קטלוניה
26
ברצלונה (26)
חבל הבסקים
10
אתלטיק בילבאו (8), ריאל סוסיאדד (2)
ולנסיה
6
ולנסיה (6)
אנדלוסיה
2
ריאל בטיס (1), סביליה (1)
גליסיה
1
דפורטיבו לה קורוניה (1)

זוכי פרס כדור הזהבעריכה

להלן רשימה של כדורגלנים אשר זכו בפרס כדור הזהב, על שני גלגוליו, בעודם משחקים בקבוצה מן הלה ליגה. בסך הכול זכו 12 שחקנים ב-23 שנים שונות ומשתי קבוצות בלבד.

מלכי השעריםעריכה

העיתון "מארקה" מעניק את "פרס הפיצ'יצ'י" לשחקן שהבקיע את מירב השערים בעונה בלה ליגה. הפרס קרוי על שם כינויו של שחקנה של אתלטיק בילבאו בתחילת המאה ה-20, רפאל מורנו ארנסדי.

להלן רשימת הזוכים לפי עונה:

עונה שחקן מועדון שערים
1929 ספרד 1785  פרנסיסקו ביאנזובס ריאל סוסיאדד 17
1929/1930 ספרד 1785  גיירמו גורוסטיסה אתלטיק בילבאו 20
1930/1931 ספרד (1931)  אגוסטין סאוטו ארנה אתלטיק בילבאו 27
1931/1932 ספרד (1931)  גיירמו גורוסטיסה אתלטיק בילבאו 12
1932/1933 ספרד (1931)  מנואל אוליברס ריאל מדריד 16
1933/1934 ספרד (1931)  איסידורו לנגרה ריאל אוביידו 27
1934/1935 ספרד (1931)  איסידורו לנגרה ריאל אוביידו 26
1935/1936 ספרד (1931)  איסידורו לנגרה ריאל אוביידו 27
1939/1940 ספרד (1938-1945)  ויקטור אונמונו אתלטיק בילבאו 26
1940/1941 ספרד (1938-1945)  פרודן אתלטיקו מדריד 30
1941/1942 ספרד (1938-1945)  אדמונדו סוארס ולנסיה 27
1942/1943 ספרד (1938-1945)  מריאנו מרטין ברצלונה 32
1943/1944 ספרד (1938-1945)  אדמונדו סוארס ולנסיה 27
1944/1945 ספרד (1945-1977)  תלמו סארה אתלטיק בילבאו 19
1945/1946 ספרד (1945-1977)  תלמו סארה אתלטיק בילבאו 24
1946/1947 ספרד (1945-1977)  תלמו סארה אתלטיק בילבאו 34
1947/1948 ספרד (1945-1977)  פהיניו סלטה ויגו 23
1948/1949 ספרד (1945-1977)  ססאר רודריגס אלברס ברצלונה 28
1949/1950 ספרד (1945-1977)  תלמו סארה אתלטיק בילבאו 25
1950/1951 ספרד (1945-1977)  תלמו סארה אתלטיק בילבאו 38
1951/1952 ספרד (1945-1977)  פהיניו ריאל מדריד 28
1952/1953 ספרד (1945-1977)  תלמו סארה אתלטיק בילבאו 24
1953/1954 ארגנטינה  אלפרדו די סטפנו ריאל מדריד 27
1954/1955 ספרד (1945-1977)  חואן ארסה סביליה 28
1955/1956 ארגנטינה  אלפרדו די סטפנו ריאל מדריד 24
1956/1957 ארגנטינה  אלפרדו די סטפנו ריאל מדריד 31
1957/1958 ספרד (1945-1977)  מנואל בדנס ריאל ואיאדוליד 19
ארגנטינה  אלפרדו די סטפנו ריאל מדריד 19
ספרד (1945-1977)  ריקרדו דה לה וירחן ולנסיה 19
1958/1959 ארגנטינה  אלפרדו די סטפנו ריאל מדריד 23
1959/1960 הונגריה פרנץ פושקש ריאל מדריד 26
1960/1961 הונגריה  פרנץ פושקש ריאל מדריד 27
1961/1962 פרו  חואן סמינריו ריאל סרגוסה 25
1962/1963 הונגריה  פרנץ פושקש ריאל מדריד 26
1963/1964 הונגריה  פרנץ פושקש ריאל מדריד 20
1964/1965 פרגוואי (1954-1988)  קאייטנו רה ברצלונה 25
1965/1966 ספרד (1945-1977)  ואווה אלצ'ה 19
1966/1967 ברזיל (1960-1968)  ולדו מצ'דו ולנסיה 24
1967/1968 ספרד (1945-1977)  פידל אוריארטה אתלטיק בילבאו 22
1968/1969 ספרד (1945-1977)  אמנסיו אמארו ריאל מדריד 14
ספרד (1945-1977)  חוסה אאולוחיו גארטה אתלטיקו מדריד 14
1969/1970 ספרד (1945-1977)  אמנסיו אמארו ריאל מדריד 16
ספרד (1945-1977)  לואיס אראגונס אתלטיקו מדריד 16
ספרד (1945-1977)  חוסה אאולוחיו גארטה אתלטיקו מדריד 16
1970/1971 ספרד (1945-1977)  חוסה אאולוחיו גארטה אתלטיקו מדריד 17
ספרד (1945-1977)  קרלס רשאק ברצלונה 17
1971/1972 ספרד (1945-1977)  אנריקה פורטה גרנדה 20
1972/1973 ספרד (1945-1977)  מריאנין ריאל אוביידו 19
עונה שחקן מועדון שערים
1973/1974 ספרד (1945-1977)  קיני ספורטינג חיחון 20
1974/1975 ספרד (1945-1977)  קרלוס רואיס הררו אתלטיק בילבאו 19
1975/1976 ספרד (1945-1977)  קיני ספורטינג חיחון 18
1976/1977 ארגנטינה  מריו קמפס ולנסיה 24
1977/1978 ארגנטינה  מריו קמפס ולנסיה 28
1978/1979 אוסטריה  הנס קרנקל ברצלונה 29
1979/1980 ספרד (1977)  קיני ספורטינג חיחון 24
1980/1981 ספרד (1977)  קיני ברצלונה 20
1981/1982 ספרד  קיני ברצלונה 26
1982/1983 ספרד  פולי רינקון ריאל בטיס 20
1983/1984 אורוגוואי  חורחה דה סילבה ריאל ואיאדוליד 17
ספרד  חואניטו ריאל מדריד 17
1984/1985 מקסיקו  הוגו סאנצ'ס אתלטיקו מדריד 19
1985/1986 מקסיקו  הוגו סאנצ'ס ריאל מדריד 22
1986/1987 מקסיקו  הוגו סאנצ'ס ריאל מדריד 34
1987/1988 מקסיקו  הוגו סאנצ'ס ריאל מדריד 29
1988/1989 ברזיל (1968-1992)  בלטזר אתלטיקו מדריד 35
1989/1990 מקסיקו  הוגו סאנצ'ס ריאל מדריד 38
1990/1991 ספרד  אמיליו בוטרגניו ריאל מדריד 19
1991/1992 ספרד  מנולו אתלטיקו מדריד 27
1992/1993 ברזיל  בבטו דפורטיבו לה קורוניה 29
1993/1994 ברזיל  רומאריו ברצלונה 30
1994/1995 צ'ילה  איבן סמוראנו ריאל מדריד 28
1995/1996 ספרד  חואן אנטוניו פיצי טנריפה 31
1996/1997 ברזיל  רונאלדו ברצלונה 34
1997/1998 איטליה  כריסטיאן ויירי אתלטיקו מדריד 24
1998/1999 ספרד  ראול ריאל מדריד 25
1999/2000 ספרד  סלבה בייסטה ראסינג סנטנדר 27
2000/2001 ספרד  ראול ריאל מדריד 24
2001/2002 ספרד  דייגו טריסטן דפורטיבו לה קורוניה 21
2002/2003 הולנד  רוי מקאיי דפורטיבו לה קורוניה 29
2003/2004 ברזיל  רונאלדו ריאל מדריד 24
2004/2005 אורוגוואי  דייגו פורלאן ויאריאל 25
2005/2006 קמרון  סמואל אטו ברצלונה 26
2006/2007 הולנד  רוד ואן ניסטלרוי ריאל מדריד 25
2007/2008 ספרד  דניאל גוויסה מיורקה 27
2008/2009 אורוגוואי  דייגו פורלאן אתלטיקו מדריד 32
2009/2010 ארגנטינה  ליונל מסי ברצלונה 34
2010/2011 פורטוגל  כריסטיאנו רונאלדו ריאל מדריד 40
2011/2012 ארגנטינה  ליונל מסי ברצלונה 50
2012/2013 ארגנטינה  ליונל מסי ברצלונה 46
2013/2014 פורטוגל  כריסטיאנו רונאלדו ריאל מדריד 31
2014/2015 פורטוגל  כריסטיאנו רונאלדו ריאל מדריד 48
2015/2016 אורוגוואי  לואיס אלברטו סוארס ברצלונה 40
2016/2017 ארגנטינה  ליונל מסי ברצלונה 37
2017/2018 ארגנטינה  ליונל מסי ברצלונה 34
2018/2019 ארגנטינה  ליונל מסי ברצלונה 36

שיאי שחקניםעריכה

מלכי השערים בכל הזמניםעריכה

נכון ל-7 בדצמבר 2019

דירוג מדינה שם מועדונים שנים שערים הופעות ממוצע שערים למשחק
1 ארגנטינה  ליונל מסי ברצלונה 2004– 431 462 0.93
2 פורטוגל  כריסטיאנו רונאלדו ריאל מדריד 2009–2018 311 292 1.1
3 ספרד  תלמו סארה אתלטיק בילבאו 1940–1955 251 278 0.9
4 מקסיקו  הוגו סאנצ'ס אתלטיקו מדריד, ריאל מדריד וראיו ואיקאנו 1981–1994 234 347 0.7
5 ספרד  ראול גונזלס ריאל מדריד 1994–2010 228 550 0.4
6 ארגנטינה  ספרד  אלפרדו די סטפאנו ריאל מדריד ואספניול 1953–1966 227 329 0.7
7 ספרד  ססאר רודריגס אלברס גרנדה, ברצלונה, קולטורל לאונסה ואלצ'ה 1939–1955 223 353 0.6
8 ספרד  קיני ספורטינג חיחון וברצלונה 1970–1987 219 448 0.5
9 ספרד  פאהיניו סלטה ויגו, ריאל מדריד ודפורטיבו לה קורוניה 1943–1956 210 278 0.8
10 ספרד  אדמונדו סוארס ולנסיה ואלקויאנו 1939–1950 195 231 0.8

שיאני ההופעותעריכה

נכון ל-11 בנובמבר 2019

דירוג מדינה שם מועדונים שנים הופעות שערים
1 ספרד  אנדוני זוביזרטה אתלטיק בילבאו, ברצלונה וולנסיה 1981–1998 622 0
2 ספרד  ראול גונזלס ריאל מדריד 1994–2010 550 228
3 ספרד  אוסביו סקריסטן ריאל ואיאדוליד, אתלטיקו מדריד, ברצלונה וסלטה ויגו 1983–2002 543 36
4 ספרד  פרנסיסקו בויו סביליה וריאל מדריד 1980–1997 542 0
5 ספרד  חואקין סאנצ'ס ריאל בטיס, ולנסיה ומאלגה 2001–2013
2015–
524 67
6 ספרד  מנולו סאנצ'יס ריאל מדריד 1983–2001 523 32
7 ספרד  איקר קסיאס ריאל מדריד 1999–2015 510 0
8 ספרד  צ'אבי ברצלונה 1998–2015 505 58
9 ספרד  מיקל סולר אספניול, ברצלונה, אתלטיקו מדריד, סביליה, ריאל מדריד,

ריאל סרגוסה ומיורקה

1983–2003 504 12
10 ספרד  פרננדו היירו ריאל ואיאדוליד וריאל מדריד 1987–2003 497 104

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא לה ליגה בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה