ג'יימס מדיסון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת קטלוג כפול בין קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-19 וקטגוריות בנות שלה (תג) (דיון)
מ תקלדה, replaced: הועידה ← הוועידה (6)
שורה 34:
'''ג'יימס מדיסון, הבן''' (ב[[אנגלית]]: '''{{משמאל לימין|James Madison, Jr.}}'''{{כ}}; [[16 במרץ]] [[1751]] – [[28 ביוני]] [[1836]]) היה פוליטיקאי אמריקני מ[[האבות המייסדים של ארצות הברית]]. כיהן [[נשיא ארצות הברית|כנשיאה הרביעי]] של [[ארצות הברית]] בין 1809 ל-1817. הוא נחשב לאביה של [[חוקת ארצות הברית]], בשל תפקידו בניסוחם ובקידומם של החוקה ושל [[מגילת הזכויות של ארצות הברית]].
 
מדיסון ירש מטע באחוזת מונטפלייר בווירג'יניה, שם החזיק במאות עבדים במהלך חייו. הוא היה חבר בבית הנבחרים של וירג'יניה וחבר ב[[הקונגרס הקונטיננטלי|קונגרס הקונטיננטלי]] לפני כינוס [[ועידת החוקה (ארצות הברית)|ועידת החוקה]]. לאחר הועידההוועידה, הפך למנהיג התנועה לאישור החוקה, במדינתו וירג'יניה ובכל ארצות הברית. יחד עם [[אלכסנדר המילטון]] ו[[ג'ון ג'יי]] כתב את [[כתבי הפדרליסט]], שנחשבו לחיבור החשוב ביותר שהגן על החוקה. עמדותיו הפוליטיות השתנו במהלך חייו. במהלך ניסוח החוקה, תמך בממשל מרכזי חזק, אולם לאחר מכן תמך בממשלות מקומיות חזקות, ומאוחר יותר בחייו נקט גישת ביניים.
 
ב-1789, הנהיג מדיסון את [[בית הנבחרים של ארצות הברית|בית הנבחרים]] וניסח חוקים רבים. הוא היה מי שניסח את עשרת התיקונים הראשונים לחוקה, ולכן נודע כאביה של מגילת הזכויות. הוא עבד מקרוב עם הנשיא [[ג'ורג' וושינגטון]] למען ארגון הממשל הפדרלי החדש. לאחר סכסוך עם המילטון ו[[המפלגה הפדרליסטית]] ב-1791, הקים יחד עם [[תומאס ג'פרסון]] את [[המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית]]. בתגובה ל[[חוקי הזרים וההסתה]], ניסחו מדיסון וג'פרסון את החלטות וירג'יניה וקנטקי, שבהן נטען שלמדינות יש יכולת לבטל חוקים בלתי חוקתיים.
שורה 74:
מדיסון טען שהמשבר הוביל לשעה להחליט האם הניסוי האמריקני יהפוך לדוגמה רפובליקנית ברחבי העולם או לכישלון. ב-1787 הוביל לכינוס ועידה לאומית. הוא שכנע את וושינגטון להגיע לוועידה כדי לאפשר אחדות. הוא עבר על ארגזי ספרים שג'פרסון שלח לו מ[[צרפת]] בנוגע לסוגי ממשל שונים. מדיסון הגיש תוכנית שנודעה כ"תוכנית וירג'יניה" והפכה לבסיס לחוקה. אף על פי שהיא שונתה רבות, היותה הבסיס לחוקה גרם לכך שמדיסון נחשב בעיני רבים ל"אבי החוקה" האמריקנית.
 
במהלך הועידההוועידה, נאם מדיסון מאתיים נאומים שהתקבלו בתשואות בקרב הצירים. כתביו על הוועידה הן התיעוד הטוב ביותר שהשתמר לגבי הלך החשיבה בה.
 
תוכניתו של מדיסון לא הייתה חדשנית, היא התבססה על הממשל הבריטי והייתה בשימוש באמריקה מאז 1776. האלמנטים השנויים במחלוקת שבתוכנית בוטלו. מדיסון קרא לממשל מרכזי חזק, בעל שני בתי מחוקקים. כשעלה נושא ייצוגן של המדינות השונות, היה מהתומכים הבולטים בייצוג לפי גודל האוכלוסייה. הוא האמין שהבעיה הייתה במועצות המחוקקות של המדינות, ושיש לרסן אותן.
שורה 82:
==''כתבי הפדרליסט'' ואשרור החוקה==
{{ערך מורחב|כתבי הפדרליסט}}
לאחר הועידההוועידה החוקתית, היה עימות בנוגע לאשרור החוקה. כל מדינה נאלצה לכנס ועידה מיוחדת שתכריע האם היא מסכימה לחוקה. כדי לתמוך באישור החוקה על ידי [[ניו יורק (מדינה)|מדינת ניו יורק]], כתב יחדיו עם [[אלכסנדר המילטון]] ו[[ג'ון ג'יי]] את מסמכי [[הפדרליסט]], סדרת מאמרי פרשנות והסברים על החוקה החדשה. ג'ון ג'יי חלה לאחר כתיבת חמישה מאמרים, אולם מדיסון כתב עשרים ותשעה מאמרים והמילטון חמישים ואחד. הם פורסמו כספר והפכו לתמיכה הבולטת ביותר בחוקה החדשה. הפסקה המפורסמת ביותר שכתב מופיעה במאמר ה-51:
 
"אם בני אדם היו מלאכים, שום חוקה לא הייתה נחוצה. אם מלאכים היו מושלים, שום פיקוח חיצוני או פנימי על הממשל לא היה דרוש. ביצירת ממשלה שמנהלת בני אדם על ידי בני אדם, כאן מצוי הקושי הגדול. עליך תחילה ליצור ממשלה שתוכל לשלוט בנשלטים, ובאותו הזמן לדאוג שתשלוט בעצמה".
 
היה ידוע שאם וירג'יניה, המדינה המאוכלסת ביותר דאז, לא תאשרר את החוקה, הממשל המרכזי לא יצליח. ב-2 ביוני 1788, כשהחלה הועידההוועידה בווירג'יניה בנוגע לחוקה, תשע מדינות עדיין לא אשררו את החוקה. ניו יורק, מעוז האנטי-פדרליזם והמדינה השנייה בגודלה, לא הייתה מוכנה לאשרר את החוקה ללא וירג'יניה, ובנוסף ג'ורג' וושינגטון היה מווירג'יניה, והימנעות מאשרור החוקה הייתה מונעת ממנו לשרת כנשיא. הצירים מווירג'יניה האמינו שהיבחרו של וושינגטון היה תנאי לקבלת החוקה החדשה. רוב הצירים האמינו שתושבי וירג'יניה התנגדו לחוקה. מדיסון לא רצה להתערב בנושא, אולם נאלץ להתערב כשהמצב נראה היה חמור.
 
המדינות לא רצו ליצור ממשל מרכזי חזק, ולכן היה קשה לאשרר את החוקה אם זאת תיתפס כלוקחת סמכויות מהמדינות. מדיסון, שלא היה נואם ציבורי מוצלח, נאם בוועידה של וירג'יניה לטובת החוקה, בטענה שהממשל יהיה מוגבל ושיהיו לו סמכויות מוגדרות. מדיסון הצליח לשכנע נכבדים לתמוך באשרור החוקה. מדיסון גם הבטיח העברת מגילת זכויות שתגביל את כוחה של הממשלה.
שורה 100:
 
===אביה של מגילת הזכויות===
הרעיון למגילת זכויות הוצע בסוף הועידההוועידה החוקתית, אולם הצירים חשבו שההליך לא נחוץ. מתנגדי הפדרליזם הצביעו על המחסור במגילת הזכויות כסיבה להתנגדות לחוקה החדשה. אף מדינה לא התנתה את אשרור החוקה במגילת זכויות, אולם כמה מדינות רצו בכך. גם לאחר אשרור החוקה המדינות דרשו זאת. מדיסון התנגד למגילת זכויות ספציפיות מכמה סיבות: הוא חשב שהצעד אינו נחוץ, כיוון שמטרתה להגן מפני כוחות שלא הוענקו לממשל המרכזי. הוא גם ידע שאישור זכויות מסוימות יוביל לכך שזכויות אחרות יעדרו מהמגילה. בנוסף, מגילות זכויות מקומיות לא הצליחו לחסום את כוחה של הממשלה.
 
אף על פי שמעטים רצו לדון במגילת זכויות, לחץ מדיסון על הנושא. הקונגרס רצה לחכות עד להקמת הממשלה החדשה לפני תיקון החוקה. למרות זאת, חשש מדיסון מפילוג בנושא החוקה. הוא האמין שהחוקה לא הגנה על הממשל באופן מספק, ושיש לתקן אותה. היה זה הוא שהציע בהצלחה את עשרת התיקונים הראשונים לחוקה, הידועים בשם [[מגילת הזכויות של ארצות הברית|מגילת הזכויות]], בהתבסס על עבודתו המוקדמת של ג'ורג' מייסון. הוא הציע אותם ב-8 ביוני 1789.
שורה 197:
עם סוף שנותיו, התעסק במורשתו ההיסטורית. הוא שמר על מכתביו ומסמכיו, ואף ערך אותם. רבים טוענים שבאחרית ימיו בריאותו הנפשית הייתה מעורערת.
 
ב-1826 מונה לתפקיד הרקטור של [[אוניברסיטת וירג'יניה]], אך העביר את מרבית זמנו באחוזתו. ב-1829, נבחר לייצג את וירג'יניה בוועידה החוקתית שלה. הועידההוועידה הסתיימה בהענקת זכות בחירה לכל הגברים הלבנים אולם ללא שינוי הייצוג המחוזי.
 
מדיסון היה מודאג בנוגע לעבדות בדרום. הוא היה נשיאה הראשון של אגודת הקולוניזציה האמריקאית, ששילמה עבור נסיעתם של עבדים משוחררים ל[[ליבריה]] במערב אפריקה, בניסיון להקל במשהו את מחירה המוסרי של [[עבדות בארצות הברית|העבדות]].