הריסת בתי מחבלים – הבדלי גרסאות

בתקציר למחקרם כתבו השלושה (בתרגום חופשי): {{ציטוטוןציטוט|תוכן=מאמר זה בוחן האם הריסות בתים הם אמצעי יעיל למניעת טרור של מחבלים מתאבדים. אנו מקשרים בין נתונים מקוריים על בתים שנהרסו על ידי צה"ל, עם נתונים על קיומם של פיגועי התאבדות נגד מטרות ישראליות. על ידי בחינת שינויים בהריסות בתים לפי מיקום וזמן, ופיגועי התאבדות במהלך האינתיפדה הפלסטינית השנייה, אנו מראים כי הריסות בתים כעונש (אלה שמכוונות נגד מחבלים מתאבדים פלסטינים) גורמות לירידה מיידית משמעותית במספר פיגועי ההתאבדות, וכן שאפקט מתפזר על פני זמן ומרחק גיאוגרפי. לעומת זאת, מצאנו שהריסת בתים לא ממוקדת (הריסות לפי מיקום גאוגרפי מוצדק, אבל לא בתים של המחבלים עצמם) גורמת לגידול משמעותי במספר הפיגועים. תוצאות אלו תואמות את העמדה שאלימות סלקטיבית היא כלי יעיל למאבק בקבוצות טרור, בעוד שהאלימות ללא הבחנה מעודדת אותו}}.<ref>|מקור={{צ-מאמר|מחבר=Efraim Benmelech, Claude Berrebi, Esteban Klor|שם=Counter-Suicide-Terrorism: Evidence from House Demolitions|שנת הוצאה=2010-10|קישור=http://www.nber.org/papers/w16493}}</ref>.}}